ספריית חב"ד ליובאוויטש

קו

כי לא יראני האדם וחי. רומז לד' יסודות הגשמיים, בסוד מן האדמה נברא האדם, והבן. ואלו הד' יסודות אין להם כח שיזכו לראות כבוד אלקים העצם הקב"ה, רק היסודות הרוחניים שהם כמוסים בנשמה, שהיא ג"כ רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים, והיא חלק אלוה ממעל, והוא סוד ח"י. וזהו וח"י, ר"ל רק חלק חי יש לו כח זה לראות כבוד אלקים העצם והבן.

ודע כי עיקר השגת הנשמה, שהיא משגת רוחניות העליון, הוא בחי' החשק שיש בדבר העשייה. וכל חשק הוא עיקר מכח הטעם, וכל טעם הוא בלתי מושג. וכל דבר שהוא בלתי מושג הוא חלק ממש מהקב"ה. וזהו זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו. פי' אלקים הוא סוד כלי החיצון שהוא דין, וכל דין הוא סוד מיתה, וכל מיתה רומז מגושם, וכל מגושם הוא דבר המושג. ואסור לנו לזבוח ולהאמין במגושם, בסוד אלקי מסכ"ה לא תעשו לכם והבן, רק שצריכין אנו להאמין ברוחני. וזהו בלתי לה', ר"ל דבר זה שהוא בלתי מושג הוא מכח הרוחניות שהוא ממש חלק אלוה ממעל, זה אמונה. וזהו לה' לבדו, בלי שום התלבשות, רק רוחני דרוחניות. וזה פי' הפסוק כי בי חשק, ר"ל עיקר העבודה של בני אדם הוא החשק, שהוא בחי' החלק שיש בו ממש. וז"ש בתיקונים כ"י ב"י גימטריא מ"ב, שהוא מעלה כל העולמות, וכל עולם הוא סוד בחי' מלכות שנקרא עולם, והוא דין משם אדנ"י. וצריכין אנו להעלות הדינים לבחי' רחמים וחסדים שהוא שם הוי"ה ב"ה, רק ע"י שם מ"ב והבן. וזהו כי ידע שמ"י, ר"ל שם י', שיעלה מלכות שהוא נקרא ש"ם, והיא ספירה עשירית, ושתהיה היא במעלה העליונה, וכל מעלה הוא רוחני, וכל רוחני הוא סוד דעה. וזהו כי יד"ע, ר"ל לבחי' דעה שהוא רוחני, יעלה שמי שהוא דין, והבן.

ואגב יפורש שאר הפסוק. עמו אנכי בצרה, ר"ל באמת בכל התלבשות שם אנכי. ואף על פי שכל התלבשות הוא סוד צרה, וצרה רומז מגושם, שהוא דין, אף על פי כן אני שורה שם להחיות דבר זה. וזהו מן המצר קראתי י"ה והבן. אבל אם יתלהב האדם את עצמו בחשק גדול לכל אות ואות, שהוא גשמי והתלבשות, אז יזכה שאסיר אני מכל אות בגדי אלמנותה שכסתה פניה, כי בכל אות ואות מכוסה שם חיות רוחני שהוא פניה, ר"ל פנימיות, ותראה שהיא צדקה והבן. וזהו ואחלצהו, לשון חלוץ הנעל, ר"ל שיחלוץ הלבוש השחור של כל אות. ואכבדהו, אני מראה לו אותיות רוחניות שהם כבוד אלקים. ואם ארך ימים מבחי' א"ס, אשביעהו ואראהו בישועתי, שיזכה לראות ברוחני ממש. וזהו הראנו ה' חסדך, הוא פנימית, וישעך תתן לנ"ו, גימטריא אלקים, שיהיה לה עליית נפשנו, הוא מלכות חיצוניות, חכתה לה' להיות לה עלייה לפנימיות, וזהו לה'.

ורוח הקודש גילה לנו אם יהיה זמן זה שיהיה חשק גדול לבני אדם לידע את השם ולדבק בו, אז ירצה החשק הזה כעולה וככל הכוונות, וזהו כי בי חשק, ואז יהיה הגאולה במהרה בימינו אמן. וזהו עמו אנכי בצרה. אף על פי שלא ידעו שום כוונה, רק שיהיה להם צער על זה להיות להם השגה, ויעבד בחשק, אז אחלצהו מגלות המר, ואראהו בישועתי, שיהיה להם השגה, ומלאה הארץ דעה, והכל בשביל החשק. וזהו כי בשמחה תצאו, והבן.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

כי לא יראני גו' – כי תשא לג, כ. היסודות הרוחניים – ראה זח"א פ רע"א. זח"ב כג סע"ב ואילך. לקו"ת להאריז"ל פ' בראשית ד"ה וישלחהו. ראה ע"ח ש"נ פ"ב. שע"ק ח"ג שער א-ב. בנשמה . . רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים – זח"ג רכב, ב. שער המצות, הקדמה. שע"ק ח"א ש"א. חלק אלוה ממעל – איוב לא, ב. וכל טעם הוא בלתי מושג – ראה סנהדרין כא, ב. רמב"ם סוף הלכות תמורה וסוף הלכות מעילה. מו"נ ח"ג פכ"ו. זובח לאלהים גו' – משפטים כב, יט. אלקים הוא סוד כלי החיצון – ראה ע"ח שכ"ב פ"ב. שם שכ"ג פ"ה. שהוא דין – זח"א סד, ב. ראה שם כב, א. וכג, א. זח"ג יא, א. הוא סוד מיתה – ראה קהלת יעקב, ערך מיתה. אלהי מסכה גו' – כי תשא לד, יז. כי בי חשק – תהלים צא, יג. בתיקונים כ"י ב"י כו' – תס"ט קכו, ב. שהוא מעלה כל העולמות – ראה זח"א ל, א. מלכות שנקרא עולם – זח"ג רמב סע"א. זח"א רמז, א. והוא דין משם אד' – זח"ג יא, א-ב. לבחי' רחמים כו' שם הוי' ב"ה – זח"ג יא, ב. שם סה, א. ספרי ואתחנן פי' כו. כי ידע שמי – תהלים צא, יד. שמי ר"ל שם י' – תקו"ז תס"ט קטז, א. מלכות שהוא נקרא ש"ם – זח"ג ערה סע"ב. תקו"ז תמ"ט פה סע"ב. והיא ספירה עשירית – זח"ג רנה, ב. שם רמד, א. עמו אנכי בצרה – תהלים צא, טו. מן המיצר גו' – תהלים קיח, ה. שאסיר . . בגדי אלמנותה – ע"פ וישב לח, יד. שכסתה פניה – ע"פ וישב לח, טו. שהיא צדקה – ע"פ וישב לח, כו. ואחלצהו ואכבדהו – תהלים צא, טו. חלוץ הנעל – כי תצא כה, י. ארך ימים אשביעהו גו' – תהלים צא, טז. הראנו ה' גו' – תהלים פה, ח. לנ"ו גי' אלקים – לקו"ת להאריז"ל פ' תולדות ד"ה ויקרא שם. פע"ח שער תיקון חצות פ"ג. נפשנו חכתה לה' – תהלים לג, כ. נפשנו הוא מלכות חיצונית – תקו"ז תכ"א מט, א. ראה ע"ח ש"מ דרוש ד. ומלאה הארץ דעה – ישעיה יא, ט. כי בשמחה תצאו – ישעיה נה, יב.

-----  הערות וציונים  -----

ואלו ד' יסודות אין להם כח כו' – ראה רמב"ם הלכות יסוה"ת ספ"ג.

רק היסודות הרוחניים כו' – להעיר מהלכות יסוה"ת פ"ד ז-ט.

עיקר העבודה של בני אדם הוא החשק – להעיר מסי' קכג ד"ה וי"ל, וסוף סי' קעח.

להעלות כו' רק ע"י שם מ"ב – ראה פע"ח שער הקדישים פ' א-ב. וכן בשער הכוונות דרושי הקדיש.

עמו אנכי בצרה כו' – עיין כש"ט סי' פה וצה ובהערות שם. עיין לקמן סוף סי' קנב.