ספריית חב"ד ליובאוויטש

טז

או אפשר לומר, כי הנה ידוע כי שם הוי"ה הוא רחמים גמורים, ומטה כלפי חסד שהוא מדת אהבה, ושם אלהים הוא גבורה שהוא יראה. ואפשר לומר כי אף שהיה נח צדיק תמים, עם כל זה לא היה כי אם במדריגת יראה, [נח היה] צדיק תמים ושלם ביראה. לכך נאמר בו את האלהים התהלך נח. ושם נאמר צדיק תמים במדריגה הזאת, אך מדת אהבה עדיין לא השיג. ולכן כאשר נאמר שם הוי"ה בפסוק כי אותך ראיתי צדיק לפני, לא נאמר שם תמים, כי לא השיג מדה זו בשלימות. וז"ש שם ויאמר ה', שהוא הוי"ה, כי בערך הוי"ה שהוא אהבה לא היה כדאי, שלא השיגו בשלימות רק מחמת מציאות חן. אבל [גבי] אברהם נאמר בו חסד לאברהם, אברהם אוהבי וגו', שהשיג גם מדת אהבה בשלימות, נאמר בו התהלך לפני והיה תמים, כי היה תמים ושלם בשתי מדות.

ואפשר שזהו רמז וה' ברך את אברהם בכל. וה', אמרו רז"ל הוא ובית דינו, שהוא שם הוי"ה ואדני, אהבה ויראה, ברך את אברהם בכ"ל, ר"ל מדת צדיק הנקרא כל, היה תמים ושלם בב' הקצוות חסד וגבורה, שהם אהבה ויראה. וזהו בכ"ל, ב' כל.

ומה שכתוב בעיני ה' יובן. כי במקום א' נאמר עין ה' אל יראיו, ובמקום אחר נאמר עיני ה' אל צדיקים, ואיך יתקיימו ב' הכתובים. ועל פי הנזכר יובן. כי הנה ידוע כי עינים נקראו חסד וגבורה, נמצא אפשר לומר מ"ש גבי צדיקים עיני, מפני כי הצדיק הוא התמים והשלם בב' הקצוות אהבה ויראה, לכך נשפע עליו גם כן כל השפע מעיני ה' שהם חסד וגבורה כנזכר, שזהו עיקר קיום העולם על ידי הצדיק הנקרא יסוד עולם. אבל שם כתוב אל יראיו, דהיינו מי שאין מדתו רק יראה לבד, לכך נאמר שם עי"ן.

ומה שנאמר גבי נח ונח מצא חן בעיני ה', אף על פי שאמרנו לעיל את האלהים התהלך, שהיה תמים רק במדת יראה, עם כל זה מחמת מציאות החן מצא והמציא כל השפע מב' עיינין. וזהו בעיני ה'. ומ"ש כאן שם הוי"ה, כי ידוע ששם חן המתייחס אל נח בעצם הוא יוצא משם הוי"ה ב"ה כזה: י' פעם א', ה' ב' פעמים, ו' ג' פעמים, ה' ד' פעמים, סך הכל גימטריא חן, שהוא אותיות נח. שזה השם מורה על ריבוי השפע שנתפשטה מעילא לתתא, דהיינו מי' שהוא חכמה עד ה' תתאה, שנכללה מכל ד' אותיות הוי"ה.

ועל פי זה יובן הפסוק טוב עין הוא יבורך כי מלחמו נתן לדל, ואמרו רבותינו ז"ל אל תקרא יבורך אלא יברך. והנה יש לדקדק כי לפום ריהטא הכתוב מדבר בצדיק הנקרא טוב, ואם כן למה נאמר בו רק עין א' לבדו. וצ"ל שמדבר כאן באותו צדיק האוחז במדת יראה לבד, לכך כתיב [בו] עי"ן. אך קשה, אם כן מסתמא לא נשפע לצדיק ההוא רק שפע מעין א' שהוא גבורה כמדתו, ואם כן איך דרשו רבותינו ז"ל אל תקרא יבורך אלא יברך, האיך יכול הוא להשפיע לזולתו בהיות שאין בו רק מדת גבורה שטבעה להיות מוגבלת ומצומצמת בלי התפשטות. אלא על כרחך צריך לומר שמדבר [כאן] בצדיק שהוא דוגמת נח, שבאמת הוא שלם רק במדת יראה, אך מחמת מציאות החן השפיעו לו חסד וגבורה שלם כנזכר, ויכול הוא גם כן להשפיע לזולתו בהיותו כלול משניהם. וז"ש כי נתן מלחמו לדל, כלומר נתן טעם למה שאומר טוב עין יברך, אף על פי שאין מדתו רק יראה יכול הוא לברך ולהשפיע כי מלחמו נתן לדל, ר"ל על ידי החן שהמציא והוריד והשפיע שפע ומזון לדרגא תתאה הנקרא דל, לכן יבורך ויברך.

ואם תאמר לפי הנזכר למה לא השפיע נח לזולתו ולא הציל את דורו, זה כבר נתבאר מפני שהיו רשעים ביותר ולא היו ראוים ומוכנים להיות כלי המקבל שפע כנזכר. ואע"פ דגבי אברהם ומשה רבינו ע"ה נמי כתיב מציאות חן, והלא [הם] היו שלמים במדתם, לא קשה, לפי שבהם נאמר בלשון תפלה, כמ"ש אם מצאתי חן בעיניך, מגודל ענותנותם לא היו מחזיקים את עצמם לצדיקים תמימים.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י לח רע"א (סי' רפא)

שם הוי' הוא כו' – זח"ג יא רע"א, שם סה, א. ספרי ואתחנן פי' כו. ומטה כלפי חסד – ראה פרדס רמונים ש"ח פ"ב. שם ש"ט פ' ב-ג. חסד שהוא מדת אהבה – זח"ב ט, א. תקו"ז י, ב. ושם אלקים הוא גבורה – זח"ג יא, ב. שם סה, א. גבורה שהוא יראה – זח"ג רנז רע"א. תקו"ז י, ב. צדיק תמים . . את האלקים התהלך נח – נח ו, ט. הוי' . . כי אותך ראיתי צדיק – נח ז, א. מחמת מציאות חן – בראשית ו, ח. חסד לאברהם – מיכה ז, כ. אברהם אוהבי – ישעיה מא, ח. התהלך לפני גו' – לך לך יז, א. וה' ברך גו' – חיי שרה כד, א. וה' אמרו רז"ל כו' – ירושלמי ברכות פ"ט רה"ה. בר"ר נא, ב. שהוא שם הוי' ואד' – ראה זח"ג רכז רע"א. מדת צדיק הנקרא כל – זח"א לא סע"א. בעיני ה' – בראשית ו, ח. עין ה' גו' – תהלים לג, יח. עיני ה' גו' – תהלים לד, טז. ואיך יתקיימו כו' – ראה זח"ג קכט, ב (ראה לקמן ריש סי' קסה). עינים נק' חו"ג – ראה זח"ג רסב, ב. תקו"ז תי"ג כט סע"א. ששם חן . . יוצא משם הוי' ב"ה כו' – ראה ספר הליקוטים להאריז"ל, ס"פ בראשית. חן שהוא אותיות נח – זח"א נח ב. כלה רבתי פ"ב. מי' שהוא חכמה – זח"ב קכג, ב. זח"א לא, א. טוב עין גו' – משלי כב, ט. א"ת יבורך אלא יברך – סוטה לח, ב. בצדיק הנקרא טוב – יומא לח, ב. מדת גבורה שטבעה כו' – ע"ח שי"ח פ"ה. מבו"ש ש"א ח"א פ"א. לדרגא תתאה הנק' דל – זח"ב ריח, רע"ב. זח"ג רכג, א. זה כבר נתבאר – לעיל סי' טו. אם [נא] מצאתי חן בעיניך – וירא יח, ג. כי תשא לג, יג.

-----  הערות וציונים  -----

אברהם כו' ושלם בב' הקצוות חו"ג כו' – להעיר מתניא, אגה"ק סי' יג.

במקום א' נאמר עין ה' גו' ובמ"א נאמר עיני ה' כו' – ראה זח"ג קכט, ב. וראה לקמן סי' קסה, ריט, רכ.