ספריית חב"ד ליובאוויטש

ויקרא

קז

בזוהרפו ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, אורייתא תווהא על בר נש [היאך אפשר שתחטא] ושמעה קול אלה, הלא היה לו לשמוע קול השבועה כו'.

או ראה, [שרואה] מעשה של אדם אחר ונזכר המעשים שלו. כי כל מה שאדם רואה ישים אל לבו כי לא לחנם הראה לו הקב"ה את זאת [נ"א: למה הראה לי הקב"ה את זה], והלא הכל הוא בהשגחה פרטית. ואם רואה דבר עבירה יחשוב [מסתמא] שגם הוא עשה זאת [נ"א: גם אני עשיתי שמץ מנהו]. ואע"פ שיודע שלא עשה זאת במעשה, הרהר בלבו לעשותה, וידוע כי המחשבה חמורה ממעשה; [נ"א: למשל אם הוא רואה את אחד שבא על אשת איש והוליד ממזר, ומוציא זרע לבטלה ע"י מחשבות זרות חמור כמו מוליד ממזר]. וזהו או ראה, [שרואה דבר עבירה מאדם אחר ונזכר בו דבר שעשה].

או ידע, ע"ד אלקי"נו בושנו במעשינו ונכלמנו להרים פנינו אליך. על דרך משל חותם המטונף, אם משימים אותו על שעוה גם השעוה נתלכלכה [נ"א: נתטנף]. כך כשאדם מטונף [נ"א: מלוכלך] בעבירות ומדבק [את] עצמו להש"י בעת תפלתו, שמדבר דבורים ושורה בהם אלוהית [נ"א: ושורה בו הקב"ה], נעשה כביכול לכלוך למעלה ופוגם מאוד בעת יחודו ודבוקו עם הש"י בעת התפלה. וזהו בושנו במעשינו מגודל העונות [נ"א: מכח העבירות], ונכלמנו להרים פנינו אליך, פי' פנימיותינו אליך, ר"ל שאהיה דבוק בך, כי ידעתי שאני מטונף ומלוכלך [נ"א: בשביל הלכלוך]. וזהו המדה של נושא עון, שהקדוש ברוך הוא סובל העון. וז"ש או יד"ע, כי ידע הוא לשון התקשרות, רצה לומר בשביל התקשרות הבורא מונע את עצמו מהעבירות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' סט (פא). אוה"א לח, א.

ונפש כי תחטא גו' – ויקרא ה, א. אורייתא תווהא כו' – זח"ג יג, ב. ושם טז, א. היה לו לשמוע קול השבועה – נדה ל, ב (שמשביעין אותו תהי צדיק כו'). או ראה או ידע – ויקרא ה, א. המחשבה חמורה ממעשה – ראה יומא כט רע"א. מו"נ ח"ג פ"ח. אלקינו בושנו כו' – סליחות לערב ר"ה (ראה בהערות) ע"פ עזרא ט, ו. נושא עון כו' סובל העון – ראה חדושי אגדות למהר"ל ר"ה יז, ז ד"ה נושא עון. ידע הוא לשון התקשרות – תקו"ז תס"ט צט, א.

-----  שולי הגליון  -----

פו) סימן זה הוא קטע מהדרוש במקבילות (והובא בשלימותו לקמן סי' שיד), ויש כאן כמה שנויים קלים בסגנון.

-----  הערות וציונים  -----

נכפל לקמן סי' שיד.

כל מה שאדם רואה כו' – ראה סי' קטו ובהערות שם. וסי' שטז. כש"ט בהוספות סי' רכג-רכו. ובנסמן בהערה הסמוכה. רג"כ סי' קפ, קצה, שסח. ולהעיר מתוספתא שבועות פ"ג סה"ג: הרואה עוברי עבירה נתחייב לראות הרואה עושי מצוה זכה לראות.

ואם רואה דבר עבירה כו' – ראה כש"ט סי' פט, קטז, שב-א, שסג. ושם בהוספות סי' קעו, קפד, קפה, קפז. ועיי"ש בהערות. ועיין היטב בלקוטי שיחות ח"י ע' 24 ואילך ביאור כ"ק אדמו"ר זי"ע איך זה שייך למה שהצדיק רואה או שומע. וראה ספר בעל שם טוב, פ' בראשית אות קכד-קל. ועיי"ע לקמן סי' קע.

מ"ז חמור כמו מוליד ממזר – ראה סי' שפו ובהערות שם. ועיין מדל"י סי' קמח (קנו).

ומוציא זרע לבטלה ע"י מ"ז – ראה לקו"י סי' צ.

בעת יחודו ודבוקו עם השי"ת בעת התפלה – ראה סי' רנה ד"ה ולזה רמזו ובהערות שם.

המדה של נושא עון – ראה סי' תנו ד"ה ונחזור. וראה אורח לחיים פ' כי תשא ד"ה ויאמר משה (וכן שם פ' בלק רד"ה לא הביט): הרה"ק בוצ"ק מו"ה דוב בער זללה"ה אמר פי' נושא עון ר"ל שנושא העון למקום גבוה הוא חכמה, ודרך משל אם מדברים דברי שטות לפני חכם גדול אינו כועס אבל הוא מלא שחוק פיו על השטות. וכן אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ונושא עון למקום גבוה אל החכמה ושם הוא שחוק ונמתקו שם כל הדינין ודפח"ח. (בס' ברית אברם להר"מ מזאלוזיץ, שבת שובה, הובא זה בשם הבעש"ט, ועיי"ש העובדא עם הרה"מ בהתאם להנ"ל.) ועיי"ע לקמן סי' שנה ותנו, ולקו"י סי' פג.