קדושים

קיא

במדרש קדושים תהיו, יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני [ה'], קדושתי למעלה מקדושתכם. וקשה, מהיכי תיתי היה לנו להדמות להש"י, והלא נאמר בו ה' אלהיך אש אוכלה הוא. ואם תאמר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא נאמר, קשה, אדרבא והלא מצוה להדמות למדותיו ית' מה הוא רחום וכו', וכן לענין קדושה. ויובן על פי מ"ש רז"ל צדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה. ואיתא בודקין לאור הנר אבל לא לאור האבוקה, [ואמרו שם] מאי טעמא האי משיך נהוריה והאי מיקטוף קטופי, [ועוד] זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו. וזה ידוע שהקדוש ברוך הוא סובל [נ"א: סובב] כל עלמין, ולעילא מכולא ותחת כל עלמין, וממלא כל עלמין, והוא מקומו של כל העולמות. ואם היה מאיר בעולמות כדרך האור הפשוט לא היה העולם יכול לסובלו והיה נתבטל ממציאות, והוצרך כביכול לצמצם אורו להאיר [אור] לכל אחד ואחד [כמו שיכול לקבלו ולסובלו, דהיינו לכל אחד ואחד] כפי כחו, ולכל העולמות כולם בכללן ובפרטן, וכן לעולם הקטן שהוא האדם, בכדי שיוכלו לקבלו. וע"י צמצום [זה] הוא כביכול בכל העולמות ובכל הנבראים ובאדם התחתון בבחי' מטי ולא מטי, בכדי שאף אחר הצמצום [נ"א: כי אף לאחר הצמצום] אם לא היה בבחי' מטי ולא מטי היו מתבטלים ממציאותם, מחמת שאורו כביכול רב וגדול מאוד. וגם זה ידוע שבחי' אחוריים של עולם העליון נעשה הימנו פנימיות לעולם שלמטה ממנו.

וז"ש האי מיקטוף איקטופי, ר"ל שהוא בחי' מטי ולא מטי, שהאור והחיות באה לאדם וכן לכל הנבראים ותיכף חוזר ומסתלק האור, וכן הוא בתמידות. וז"ש האי אורו לאחוריו, כלומר כי בחי' האחוריים דלעילא הם בחי' פנים למטה כנזכר, כי מגודל האור הגדול הוכרח להאיר למטה רק בבחי' אחוריים, וגם זה הוא בבחי' צמצום ומטי ולא מטי. אבל הצדיקים הנמשלים לנר אורו לפניו, פי' כי הצדיק הוא תמיד דבוק בעבודת הבורא ית' בדביקות גדול, ומעלה מיין נוקבין בתמידות כידוע. וזהו משיך נהוריה של נר, שהוא הצדיק, תמיד משיך נהוריה לעילא. וזהו החילוק בין השכינה לצדיקים. שאם היה באור השכינה התפשטות גמור בדרך אור הפשוט, או אם היתה אורו לפניו, כלומר שהיה מאיר בבחי' הפנימיות, לא היו יכולים לסבלו.

וז"ש קדושים תהיו יכול [כמוני, כלומר] תהיו סבורים להדמות כמדותיו ית' כמ"ש ובו תדבקון [נ"א: ובו תדבק], ואפשר יעלה על דעתכם להדמות אליו אף במדה זו שהוא מאיר בבחי' מטי ולא מטי ולא התפשטות גמור, וכמו שהוא אורו לאחוריו, כן תהיו סבורים גם אתם להדמות אליו, זה אינו. כי אדרבא הוא לכם פחיתות וגריעות בעבודתו ית', כי תמיד אתם צריכים להיות בבחי' התפשטות אור שלכם למעלה כמו הנר שהוא משיך נהוריה, אבל לא בבחי' [נ"א: אבל בבחי'] מטי ולא מטי, (כמ"ש) אל השמים ואל הארץ יביט, זהו אינו עבודה שלימה ולא קדושה גמורה. אלא היו קדושים בבחי' נר הצדיקים, ר"ל בבחי' התפשטות והתדבקות בעבודתו ית' כנזכר. ומה שאני משתמש במדות הללו, מפני שקדושתי למעלה מקדושתכם, ואני עושה כל אלו הצימצומים ובחי' מטי ולא מטי מפני שקדושתי למעלה, ולא תהיו יכולים לסבלו ולא היה קיום לכל העולמות כנזכר. ולא כן אתם, רק תהי"ו קדושים בהוי"ה אחת ותמידות כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רמה (רנח).

במדרש קדושים תהיו כו' – ויק"ר כד, ט. קדושים תהיו כי קדוש אני – קדושים יט, ב. ה' אלקיך אש גו' – ואתחנן ד, כד. מצוה להדמות כו' מה הוא כו' – שבת קלג, ב. צדיקים דומין לפני כו' – פסחים ח, א. בודקין לאור הנר כו' – פסחים ז סע"ב. האי משיך כו' – פסחים ח, א. זה אורו לפניו כו' – שם. שהקב"ה סובל כל עלמין כו' – זו"ח בראשית ו, ד. שם יתרו לד, ד. [סובב כ"ע – זח"ג רכה, א]. והוא מקומו כו' – בר"ר סח, ט. לעולם קטן שהוא האדם – תנחומא פקודי ג. מטי ולא מטי – זח"א טז, ב. שבחי' אחוריים של עולם העליון כו' – ע"ח שי"ד פ"ט. ובו תדבקון – ראה יג, ה. [ובו תדבק – עקב י, כ.]

-----  הערות וציונים  -----

ויובן על פי מ"ש רז"ל צדיקים כו' – הובא באורח לחיים פ' צו סד"ה כל זכר: הרה"ק בוצ"ק מוה"ר דוב בער זללה"ה פי' למה צדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה כי אמרו אין בודקין לאור אבוקה אלא לאור הנר דאור הנר משיך נהורא ואבוקה מקטף קטופי, וכן הצדיקים צריכין לקדש ולטהר עצמם ולהתקשר תמיד מחשבתם בו ית' כדמיון הנר דמשיך נהורא תמיד, אבל השפע והתקשרות שבא מלמעלה על הצדיקים הוא בבחי' מטי ולא מטי ותיכף חוזר האור למעלה שלא יתבטלו ממציאות, וזהו בחי' אבוקה מקטיף קטופי, וזהו צדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה ודפח"ח.

ובכל הנבראים כו' בבחי' מטי ולא מטי כו' – ראה סי' נז ד"ה והנה וסי' רל ובהערות שם.

וגם זה ידוע כו' – ראה סי' כד ד"ה וז"ש.

וז"ש קדושים תהיו כו' – ראה סי' קיד ד"ה וז"ש קדושים תהיו.