קיג

עוד במדרש, קדושים תהיו שלא יהיה (בהם) [בכם] מות. ויובן ע"פ פי' הפסוק לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. וקשה, פשיטא אם לא אמות יחיה בוודאי. ויובן במ"ש הזוהר כל צלותא ומלה דאורייתא דלא נפקא בדחילו ורחימו מעומקא דליבא וכו'. ומי שח"ו מוציא דברי תורה או תפילה מפיו בלא דחילו ורחימו, שהוא מחשבה זכה וטהורה ובינת הלב, הוא בחייו קרוא מת, שאין לו חלק בחיים, שם י"ה (שהיא) [שהם] החכמה ובינה כידוע, וכתיב לא המתים יהללו יה. וזהו שביקש דוד המלך עליו השלום לא אמות כי אחיה, פי' כל זמן שאני בחיים לא אהיה ח"ו חשוב כמת, אלא אהיה מן אותם המטהרים מחשבותם ורעיונם ומדברים מעמקי הלב, ואז אפשר ואספ"ר, הוא לשון ספי"ר ובהירות, ואנהיר ואספר מעשי י"ה שהם חכמה ובינה, שמשם באות כל ההשפעות, ומהם אנהיר ואספר לכל העולמות. וז"ש קדושים תהיו, פי' כשאתם תמשיכו המוחין הנקראים קוד"ש כידוע, אז תהיו קדושים בבחי' שם י"ה ולא יהיה בכם מות. ולא אמר לא תמותו, רק בכ"ם דייקא, [ר"ל] כאשר אתם בחיים, ולא תהיו חשובים כמתים ח"ו.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רמו (רנט).

במדרש קדושים תהיו כו' – מקורו צ"ע. וראה שמ"ר לח, ב. רג"כ אליהו זוטא ר"פ כ. קדושים תהיו – קדשים יט, ב. לא אמות גו' – תהלים קיח, יז. כל צלותא ומלה כו' – תקו"ז ת"י כה, ב. ראה זח"א כד, א. זח"ג קכא, ב. מעומקא דליבא – ראה זח"ב סג רע"ב. הוא בחייו קרוא מת – ראה ברכות יח רע"ב. בחיים שם י"ה – זח"ב צד סע"ב. שם י"ה שהיא החו"ב – תקו"ז ת"י כה, ב. זח"ג י, ב. לא המתים גו' – תהלים קטו, יז. ראה זח"ג רפז סע"ב. המוחין הנקראים קודש – פע"ח שער הקדישים פ"ג. ראה זח"ב קכא, א.

-----  הערות וציונים  -----

לא המתים יהללו כו' – ראה תניא אגה"ת פ"ז.

ואספר הוא לשון ספיר ובהירות ואנהיר – ראה זח"א ח, א. זח"ב קלו, ב. וראה לקמן סי' רג ד"ה ואפשר.