קיז

הוכח תוכיח את עמיתך. פי' כשתוכיח את האדם אל תוכיח אותו לנוכח פן יתבייש, אלא תוכיח אדם אחר שהוא נקי וצדיק מן העבירה ההיא. וכאשר תוכיח אדם אחר בפניו, אז ירגיש אותו האדם שאתה רוצה להוכיחו, שהוא בעל העבירה בעצם. נמצא שאינו מתבייש בתוכחתך.

ופירוש הפסוק כך הוא. הוכח, ר"ל כשאתה רוצה להוכיח אדם מן העבירה, כך תעשה: תוכיח את עמיתך בתורה ובמעשים טובים כמותך, אדם כשר כמותך, והאדם הצריך לתוכחה ירגיש בעצמו. ובזה לא תשא עליו חטא, ר"ל שלא יתבייש בעל העבירה בתוכחה זו.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י יח, ב (סי' רלט). אוה"א עז, א.

הוכח תוכיח גו' ולא תשא גו' – קדושים יט, יז. פן יתבייש – ראה ערכין טז, ב. רמב"ם הלכות דעות ו, ח. תוכיח אדם אחר וכו' – ראה זח"ג פו, א. עמיתך בתורה ובמ"ט – ראה אליהו רבה פי"ח. ולא תשא גו' שלא יתבייש – ערכין ורמב"ם שם.

-----  הערות וציונים  -----

להעיר מכש"ט סי' קלא, רנא-ב, רסב-א, ושפט.