קכד

או יש לומר אף בעשיית המצוות. לפי שאינו דומה העושה מצוה ויודע טעמה ושורשה, הוא עושה אותה בהתלהבות וחשק גדול, ובין העושה מצוה שהיא חוקה שאין טעמה מפורש בתורה, אף שהוא עושה אותה מחמת ציווי וגזירת הבורא ית', עם כל זה אינו עושה אותה כל כך בהתלהבות.

וזהו אם גם בחקות"י תלכו, שאף שאינכם יודעים הטעם תלכו תמיד בעשיותם [נ"א: בעשיית המצות ית'] בדביקות ובהתלהבות, ובוודאי אין צריך לומר גם את מצוות"י שיש להם טעם פשיטא תשמרו כנזכר. אז ונתתי גשמיכם. ויובן על פי משל למלך שיש לו [בן ו-] עבדים. והנה כאשר המלך מצוה איזה ציווי לעבדיו, העבד עושה אותו הציווי אף על פי שאינו יודע טעמו ושרשו, ומה גם כי העבד אינו רשאי לשאול מאת המלך טעם הציווי, רק שהוא מחויב לעשות חוק וגזירת המלך. אבל לא כן מדת הבן. הגם שמגודל אהבת הבן אל האב הוא עושה ומקיים חוקי המלך וגזירותיו אף שאינו יודע טעמם ושורשם, אף על פי כן מדת הבן לשאול מאת האב טעם הציווי, וגם הוא רצון המלך שישאל בנו וידע טעם של כל דבר ושורשו. למשל המלך מצוה את בנו לעשות עיר מבצר או בדבר טכסיסי מלחמה, והנה הבן שואל את אביו אפשר כך יהיה טוב המבצר או כך, וכך יערכו המלחמה, ואביו מגלה לו טעם הציווי. ואין רע בעיני אביו על שאלתו, ואדרבא רצון אביו שיגלה לבנו חכמתו, כי גם הוא ימלוך כמותו, וצריך לו להתחכם בחכמתו. והרשות להבן לחפש בכל גנזי אביו ואוצרותיו, ואז ניתוסף אהבת אביו על בנו בראותו כי אביו מלמדו להועיל, [ומסתמא] וממילא עושה גם הציווים שלא נודע לו הטעמים, כי הוא עושה מאהבה. אבל העבד שלא נתגלה לו שום טעם, אף על פי שהוא מקיים הכל, הוא מיראת המלך לבד, אבל לא מהתלהבות ואהבת המלך.

וז"ש אם בחקותי תלכו, אפילו החוקים שאין בהם טעם תלכו בהם בהתלהבות, ואת מצותי, שאתם יודעים הטעמים, תשמר"ו, ר"ל תדקדקו לעשותם כמאמרם, וזה מורה שיהיה בכם גם מדת היראה. כי העושה מאהבה מגודל ההתלהבות שלו לפעמים אינו מרגיש לדקדק כל כך, אבל הירא שומר הדבר מאוד לעשותה כמאמרה. ושניהם כאחד טובים, מדת יראה ואהבה, אז ונתתי גשמיכם וכו' כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ו, ג (סי' קיח, ע' כו סע"א)

אם . . בחקות"י תלכו גו' – בחקותי כו, ג. בחקות"י . . שאינכם יודעים הטעם . . מצות"י שיש להם טעם כו' – פרש"י תולדות כו, ה ואחרי יח, ד. ע"פ תו"כ פ' אחרי פי"ג ה"י ויומא סז, ב. ראה רמב"ם סוף הלכות מעילה ושם סוף הלכות תמורה. ונתתי גשמיכם גו' – בחקותי כו, ד.

-----  הערות וציונים  -----

אם גם בחוקותי תלכו כו' – להעיר מפרש"י אחרי יח, ה.

שיהיה בכם גם מדת היראה כי העושה כו' – להעיר מברכות ל סע"ב. ראה סוף סי' רצז. ועיין ריש סי' קפג.