קכז

ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש. היינו אהבת הגרועים שנפלו למטה בסוד שבירת הכלים, ועלוקז אותו למעלה, ויקח אותה אהבה לעבוד את ה'. וזהו והי"ה, לשון שמחה, הוא ותמורתו יהיה קודשקח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

ראה אוה"א מד, א.

ואם המר ימירנו גו' – בחקותי כז, לג. והי"ה לשון שמחה – ויק"ר יא, ז. א-ל שהוא חסד כו' – זח"ג לא רע"א. חסד א-ל כל היום – תהלים נב, ג.

-----  שולי הגליון  -----

קז) אולי צ"ל והעלו אותו, או ועלו אתו.

קח) הנוסח באוה"א מבורר יותר: ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש לא יגאל. פי' אם יש לאדם אהבות גרועות, היינו תאוות רעות, שהתאוות רעות הם מאותן אהבות שנפלו בשבירה בסוד שבירת הכלים. אך האדם הנלבב ורוצה בתקנתו מתחרט מאד על זה שעשה ואהב מעשים רעים ומואס התאוות רעות. ומאהבה שיש לו הוא עובד את ה' באהבה. וזו שמביאין את האהבה לעולם התמורה, היינו שמעלה האהבה שהיה לבושה בדברים גשמיים סרוחים עד מעלה העליונה לעבוד את הבורא. וזה כמו תמורה הנאמר בתורה שעושה מחולין קודש, וגם כאן כן עושה מתאוה רעה אהבת הבורא ב"ה כנ"ל. וזו פי' הפסוק: והיה, שהוא לשון שמחה, שהוא ותמורתו יהיה קודש כנ"ל, לא יגאל, פי' שעד עתה היה הצירוף של לא, היינו לא תעשה האהבה ההוא, ועכשיו שעובד הבורא מאהבה נעשה הצירוף אל, שהוא חסד אל כל היום, ואם כן לא יגאל, שנעשה מהלא אל, והבן.

-----  הערות וציונים  -----

עיין הגירסא באוה"א מד, א ששם מבואר.