ספריית חב"ד ליובאוויטש

קכט

או יאמר כי ישרא"ל אותיות ל"י רא"ש. כמשל א' שיש לו תענוג, נקרא זה יש לו ראש מכח הרחבת הדעת, וח"ו להיפך אין לו ראש ודעת מחמת צער. וזהו פי' הקדוש ברוך הוא מניח תפילין, כביכול נתחדשו לו יתברך מוחין כשישראל עושין רצונו. וזהו נזר אלקיו על ראשו, כביכול הקדוש ברוך הוא יש לו נזר מחמת ראשו, מכח שכלו של אדם שפירש עצמו מתאוות עוה"ז כדי לעשות רצונו ית'.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' עג (פד). אוה"א י, ב.

ישרא"ל אותיות ל"י רא"ש – שער הפסוקים פ' ויצא ד"ה ויאהב יעקב. שם פ' וישלח ד"ה ויאמר לא יעקב. פע"ח שער הלולב ספ"א. הקב"ה מניח תפילין – ברכות ו, א. נזר אלקיו על ראשו – נשא ו, ז.

-----  הערות וציונים  -----

כמשל כו' – ראה סי' סד. וראה עוד סי' רכח.

וזהו פי' הקב"ה מניח תפילין כו' – ראה מאור עינים, מס' שבת ד"ה והנה מורי זללה"ה אמר פי' מה שאמרו הקב"ה מניח תפילין הענין הוא למשל האב כשיש לו תענוג כשבנו הולך בדרך הישר ונתרחבו המוחין של האב, כך כביכול כשישראל עושין רצונו מעבודתו יש לו תענוג גדול כנודע ונקרא מוחין והן הן התפילין והבן. (וכן הוא בריש ס' לקו"א טו, א). וראה לקמן סי' שצג.