ספריית חב"ד ליובאוויטש

קל

בגמרא, כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר הקדוש ברוך הוא האיך לא אשא פנים לישראל שכתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים [על עצמם] עד כזית ועד כביצה. י"ל על פי מ"ש רז"ל צורת יעקב אבינו עליו השלום חקוקה בכסא הכבוד. והנה לכאורה נראה לי פי' נושא פנים לישראל, ר"ל שהוא נוש"א פנים של ישראל ומגביה פניהם, שהם נשמותיהם, תמיד כמו שהם חקוקים לפניו. כמו האב שיש לו בן חביב ואהוב מאוד, ומחמת אהבה עזה שיש לו על הבן הוא תמיד מסתכל בצורת הבן, ואף אם אין הבן לפניו הוא מצייר ומחוקק צורת הבן ומסתכל בצורתו כאלו הוא לפניו. וזהו מ"ש רז"ל על הים נדמה להם כבחור ועל הר סיני נדמה להם כזקן. ולכאורה קשה, הלא כתיב כי לא ראיתם כל תמונה וגו'. ועל פי הנזכר יובן. על הים שעדיין לא הכירו כבודו ית', ועדיין היו במדת הקטנות, היה נדמה להם, פי' היה מדמה [נ"א נדמה] צורתם בפניו ית' כאלו היה בחור, שהוא מדת הנערות והקטנות. אף על פי כן היה נושא פניהם וחוקק צורתם בפניו מגודל אהבה כנזכר, כמאמר הכתוב כי נער ישראל ואוהבהו, ר"ל אף על פי שהם בבחינת נערות. גם נאמר ממצרים קראתי לבני. וכשבאו להר סיני לקבל את התורה כבר נזדככו ונתחכמו עד שראוים לקבל את התורה, ואז יצאו ממדת קטנות למדת גדלות, ונדמ"ה להם, פי' את צורתם בפניו, כזקן יושב בישיבה, שהוא חכם בכל מיני חכמה וגדול בכל מיני גדלות. (וזהוקט [אפשר] מה שרמזו רז"ל היינו פני כרוב היינו פני אדם, ומשני [לא צריכא אלא ל-] אפי רברבי ואפי זוטרי, ולזה רמזו הכרובים לאפי זוטרי כאשר הם בקטנות ואפי רברבי כאשר הם בגדלות.)

ונחזור לענין שהקב"ה נושא פני ישראל ומגביהם ומסתכל בהם מגודל אהבתם. והנה נאמר כמים הפנים אל פנים, והנה היה מוכרח שיהיה טבע כל איש ישראל להיות דבוק בעבודת הש"י, ולא לזוז אהבתו מתוך מחשבתו ורעיונו, ולהיות בפיו תמיד שבחו והילולו ית' ולברכו בתמידות. כי כן מדת האוהב את המלך, תמיד מזכיר שמו ומשבחו ומברכו. ולא כן העובד את המלך מחמת יראה. וגם בזוהר ובתיקונים אמרו ברכה מסטרא דחסד קדושה מסטרא וכו'. הרי אמרו שברכה מצד האהבה, וכמאמר הכתוב ואברכה שמך לעולם ועד. כי בברכה זו שהיא מסטרא דחסד, שהוא האהבה כנזכר, מעוררים האהבה העליונה, שהקדוש ברוך הוא נושא פניהם ומסתכל בהם. והם גורמים זה, כי כמים פנים אל פנים כנזכר. וז"ש והם מדקדקים וכו', ר"ל בני ישראל מביאים את עצמם לידי חיובי ברכות שלא חייבתי אותם בתורה, וזה מורה גודל אהבתם אלי, וא"כ איך לא אשא פנים וכו' הלא כתיב כמים פנים אל פנים כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ט, א (סי' קל). כתבי קודש לז, ב.

בגמרא כתיב כו' – ברכות כ, ב. אשר לא ישא פנים – עקב י, יז. ישא ה' פניו אליך – נשא ו, כו. ואכלת ושבעת וברכת – עקב ח, י. צורת יעקב אבינו כו' – בר"ר פב, ד. חולין צא, ב. ת"י ויצא כח, יב. תקו"ז תכ"ב סה, ב. על הים נדמה להם כו' – מכילתא דרשב"י בשלח טו, ג. פס"ר כא. ראה מכילתא דר"י בשלח שם ויתרו כ, ב. כי לא ראיתם גו' – ואתחנן ד, טו. כי נער ישראל ואוהבהו – הושע יא, א. ממצרים קראתי לבני – שם. היינו פני כרוב כו' – סוכה ה, ב. כמים הפנים גו' – משלי כז, יט. וגם בזוהר ובתיקונים אמרו כו' – זח"ב קטז סע"א. תקו"ז תכ"א נה, ב. ואברכה שמך גו' – תהלים קמה, א. מסטרא דחסד שהוא האהבה – ראה תקו"ז ה, א. שם ת"ל עג, ב.

-----  שולי הגליון  -----

קט) בלקו"י אין סוגריים.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לקמן סי' תב ותג.

כמו האב שיש לו בן כו' – ראה סי' ו ובהערות שם

על הים נדמה להם כבחור כו' – הפירוש הובא בקיצור בס' דברי אמת להחוזה, פ' ואתחנן ד"ה ונשמרתם: שמעתי משם הרה"מ מראונא רבי ר' בער ז"ל שודאי אין לו גוף, כ"א שהם היו עדיין כמו נער ובחור בדביקותו ית' נראה להם [כבחור], ובמ"ת שהיו כבר כראוי ודביקותו ית' נראה להם כזקן. [ולהעיר ממאור עינים, מס' ברכות ד"ה מעשה ברחב"ד: וזה שאמר מורי ורבי כי האדם הוא כמו מראה, כמו שמראה בעצמו כך מתראה למעלה, אם בגדלות הוא מעורר למעלה בגדלות.] בכתבי קודש יש המשך: וזהו שאמר עד כזית וכביצה, וקשה לימא זית וכ"ש ביצה. יובן עפ"ש בזוהר ביצה יו"ד עילאה זית יו"ד תתאה [זח"ג רמד, ב] מים עליונים עולם עליון ומים תחתונים עולם תחתון [ראה זח"ג רכג סע"ב, שם רנח סע"א], וז"ש כשהם עוסקים בעולמות עליונים, י' עילאה, מחמירין ע"ע לפנים משורת הדין, כמ"ש ופושעים יכשלו בם מי שאכל הפסח באכילה גסה, ודחה הגמרא פשע קרית ליה [נזיר כג, א. ראה תוספות פסחים קז רע"ב ד"ה דילמא]. או למה שאמרו מצות אין צריכות כונה ואעפ"כ מחמירין לעשות בכונה גדולה לעשות לה' נחת רוח. וזה מורה אהבה עזה שאינם יכולים להפרד ממנו, לכן גם אני צריך לעשות להם לפנים משורת הדין וק"ל.