קלד

עשה לך שתי חצוצרות כסף. פי' ב' חצי צורות, ע"ד על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כי האדם הוא רק ד' מ', דיבו"ר מלכו"ת שורה בו, וכשמתדבק בהקב"ה שהוא אלופו של עולם נעשה אד"ם. והקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות כדי שיהיה אחדות עם האדם, שלא [היה] יכול לסבול את בהירתו. והאדם צריך לפרוש את עצמו מכל הגשמיות [כל כך] עד שיעלה דרך כל העולמות ויהיה אחדות עם הקב"ה עד שיבוטל ממציאות, ואז יקרא אדם.

וזהו על דמות הכס"א, שהוא ית' מכוסה שם, ע"ד וענן ואש מתלקחת. וענן, פי' [כי] מקודם חשכות שורה באדם שאינו יכול להתפלל בהתלהבות, ואח"כ ואש מתלקחת, שבא להתלהבות. וזהו דמות הכסא, שהוא ית' מכוסה. כמו מרא"ה אדם, [ר"ל]קי כמו שנתעורר בו כך נתעורר [למעלה] אצלו ית'. אם נתעורר בצדיק אהבה נתעורר למעלה אהבה, וכן כל המדות. וזהו כשמביא את עצמו בהזדככות גדול למעלה מכל העולמות ויהיה אחדות עמו ית', כמו שהוא ית' אינו חושב רק [להטיב] (את) [על] האדם, שכל מה שחושב אינו אלא בשביל האדם. ע"ד כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשני. (הגה"הקיא כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שיקבלו את התורה.) וכל העולמות וכל המלאכים [נ"א: וכל העולמות העליונים וכל המדות] הם ברשותו והוא בהם כמלך בגדוד, וכמ"ש דוד המלך ע"ה וחסידיך ירננו, ואיתא בזוהר לויך ירננו הוה ליה למיכתב, אך כמו שהוא [נ"א: שהצדיק] רוצה כך רוצה הקב"ה. ואפילו זיווג האבות [נ"א: ביאות האמורות באבות] היא תורה שלימה, [דהא כתובים בתורה]. ואילו נחסר ויבוא גם אל רחל [וגו', או] ויאהב יעקב את רחל, היה הספר תורה פסולה, שהכניסו הקב"ה בהם [נ"א: כי עשו הכל בדביקות הש"י], והיה להקב"ה תענוג בהם, [ונעשה מזה תורה], ואורייתא וקב"ה חד. ואף על פי שהוא גשמיות גדולה נתענג הקב"ה בהם.

וזהו שתי חצוצרות כסף. שהאדם הוא חצי צורה שהוא רק ד"ם, ואל"ף לבד כביכול ג"כ אינו צורה שלימה [נ"א: והקב"ה נקרא אלופו של עולם]. אמנם כשיתדבקו יחד נעשה צורה שלימה. כס"ף לשון תאוה, שתהא אתה [נ"א: תמיד] מתאוה להקב"ה, והקב"ה יאהב אותך. על דרך משלקיב האב שאוהב את הבן והבן אוהב את האב שהם גוף אחד שיש להם געגועים זה על זה, וכל אחד בעצמו אינו בשלימות ואינו רק חצי צורה, ושניהם ביחד הוי צורה שלימה, והנמשל מובן.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' כט (לג). אוה"א י, א.

עשה לך שתי גו' – בהעלותך י, ב. על דמות הכסא גו' – יחזקאל א, כו. בהקב"ה שהוא אלופו של עולם – חגיגה טז, א. זח"ג לא, א. כל העולם כולו כו' – ברכות נח, א. בשביל ישראל שיקבלו את התורה – זח"א פט, א. שבת פח, א. וחסידיך ירננו – תהלים קלב, ט. ואיתא בזוהר לויך כו' – זח"א קמח, ב. ויבוא גם אל רחל גו' – ויצא כט, ל. ואורייתא וקב"ה חד – זח"א כד, א. זח"ב ס סע"א. צ, ב. כסף לשון תאוה – ע"פ ויצא לא, ל ופרש"י שם.

-----  שולי הגליון  -----

קי) באוה"א: דמות כמראה אדם. וכן במדל"י, אלא ששם חסר כ' הדמיון. וכאן מפרש כ' הדמיון.

קיא) ההגה"ה ג"כ באוה"א, ואינה במדל"י.

קיב) המשל אינו במקבילות.

-----  הערות וציונים  -----

הובא בתהלים-יהל אור לאדמו"ר הצ"צ לתהלים צח, ו (ע' שנז ואילך) בתוספת הגהות והרחבת הביאור. ענין חצוצרות – חצי צורות הובא ג"כ בשם הרה"מ בדמ"א פ' בהעלתך ד"ה וכי תבוא. בעבודת ישראל פ' בהעלתך ד"ה עשה לך. באורח לחיים פ' תשא באמצע ד"ה כי תשא (וכן שם פ' בחוקותי רד"ה א"י אם, פ' בהעלתך ד"ה וכי, פ' מטות שלהי ד"ה וידבר, ופ' עקב ד"ה ועתה).

האדם הוא רק ד' מ' כו' – ראה סי' שעד. ועד"ז הוא בשם הרה"מ בס' בן פורת יוסף, בדרוש לשה"ג תקכ"ה (הובא בהערות לכש"ט סי' רצב-ב): שמעתי בשם החסיד מ' דוב בער טורצינר ביאור פסוק הגיד לך אדם מה טוב וגו' כי ח"ו נרגן מפריד אלוף ע"י שנסתלק א' דאהי' ונשאר מ"ד, ולהמשיך אלוף הוא טוב כשיהיה בחי' מ"ה גי' אדם, כמשה ונחנו מה וכו', ובזה יובן הגיד, דהיינו להמשיך לו בחי' אדם, לזה טוב שיהיה בבחי' מה שפל ועניו, ואז נמשך א' ונעשה מ"ה גי' אדם, ודפח"ח. ובדומה לזה בס' מאור עינים פ' יתרו ד"ה במס' שבת בענין הקזת דם (הובא לעיל בהערות לסי' ו).

כמו מראה אדם כו' – ראה ס' אגרות קודש-אדמו"ר הצ"צ, סי' ד (ע' שכד, ושם סוף ע' שכה): שמעתי מאאזמו"ר ז"ל [אדה"ז] שכך היה הרה"מ נ"ע אומר ע"פ כמראה אדם עליו מלמעלה שכפי המדה שהאדם מראה מלמטה כך מראין לו מלמעלה. ראה לקמן סי' רסד ובהערות שם. ורג"כ סי' קמ ד"ה וכל זה. קסז; רמח ד"ה והנה נאמר; וסי' ש; ובהערות שם. ולהעיר מלקמן סי' ריב. וראה מש"כ בהערות לסי' קל מס' מאור עינים.

אם נתעורר בצדיק כו' כל המדות – ראה סי' ש.

כמו שהוא רוצה כך רוצה הקב"ה – ראה סי' ס סד"ה והנה נמשיל. סי' רנח ד"ה אבל.