ספריית חב"ד ליובאוויטש

קמז

דרך כוכב מיעקב וגו'. איתא אין מזל לישראל, ואיתא הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. אך הענין הוא, כי בוודאי כי מדריגת אי"ן, שהיא חכמה, היא מזל לישראל. והוא מלשון יז"ל, והוא טעמים שהם כתרי אתוון, והוא יו"ד. וכשהיא על אתוון נקרא רביע"י בטעמים, וזהו ומספר את רובע ישראל. ומספ"ר הוא לשון ספי"ר. א"ת, הוא האותיות מא' עד ת'. וזהו ומספר את רובע ישראל, ומספ"ר א"ת, שהוא אותיות, ומי הוא המספרם ומאירם, רובע, שהוא טעם רביעי. והכל נעשה ע"י ישראל שהם הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, שהוא מקוצו של יו"ד העליון עד קוצו התחתון, שביו"ד מרומז כל העולמות כנודע. (עודקל שמעתי שהנקודה הנזכר היא הממוצע בין כל הדברים, בטעמים היא רביע"י, ובנקודות גם כן על אתוון היא חול"ם, והיא מדריגת ישראל גם כן, והוי"ה נקודה חול"ם, ובאתוון עצמן היא יו"ד, וכשהוא בין אתוון היא מלאפו"ם, ותחת אתוון היא חיר"ק) וכשהיא נקודה בהיכליה הוא מלאפו"ם, דהיינו יו"ד בתוך וא"ו והבן.

וזהו דרך כוכב מיעקב, כוכ"ב לשון מזל. פירוש כשהוא דורך למשוך, הכל הוא מיעקב, פי' מחמת ישראל ובשבילם. וזה שזכר יעקב ולא ישראל, הוא בשביל שיש ביו"ד ג' קוצין שהם ראש תוך סוף. העליון נקרא ישראל, ל"י רא"ש, האמצעי נקרא ישורו"ן, לשון שורה שהוא לשון המשכה, והתחתון נקרא יעק"ב, עק"ב י'. והנה כל דבר שנמשך צריך להיות בסוד מטי ולא מטי. שאם היה מטי, לא היה יכול המקבל לקבל, לכן צריך להיות לא מטי, [בסוד] כנשר החופף וכו' נוגע ואינו נוגע, וצריך להיות הסתלקות במדריגה עליונה, [ולהמשיך] רק מעט מזעיר כפי כח המקבל. על כן כאן אצל דרך, שהוא לשון המשכה, זכר מיעק"ב לשון עק"ב, רק כפי כח המקבלים והבן. (וגם) [וקם] שבט, הוא לשון מושל, הוא הצדיק מושל ביראת אלהים, זה [גם כן] יהיה מישראל, פי' מחמתם כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קלז-קלח (קמו). אוה"א נט, א.

דרך כוכב מיעקב גו' – בלק כד, יז. אין מזל לישראל – שבת קנו, א. הכל תלוי במזל כו' – זח"ג קלד, א. אי"ן שהיא חכמה – תקו"ז תמ"ב פא, ב. שם ת"ע קכז סע"א וקלג רע"ב. יז"ל – בלק כד, ז. כתרי אתוון – ראה תקו"ז תס"ט קה רע"א. והוא יו"ד – ראה זח"ג י, ב. שם רצ רע"ב. ומספר את רובע ישראל – בלק כג, י. ספיר – תצוה כח, יח. א"ת הוא אותיות מא' עד ת' – זח"א טו, ב. שם כט, ב. אליהו רבה פי"ח. הבריח התיכון גו' – תרומה כו, כח. שביו"ד מרומז כו' – זח"ג י, ב. חול"ם . . מלאפו"ם . . חיר"ק – ראה זח"א טו, ב. תקו"ז ת"י כה, א. פרדס רמונים שכ"ח פ"ב. נקודה בהיכליה – ראה זח"א טו סע"א ואילך. ביו"ד כו' ראש תוך סוף – זח"ג י, ב. תקו"ז תי"ג כז, ב. שם תס"ט קטו, ב. ישראל ל"י רא"ש – שער הפסוקים פ' ויצא ד"ה ויאהב יעקב. שם פ' וישלח ד"ה ויאמר לא יעקב. פע"ח שער הלולב ספ"א. ישורו"ן לשון שורה – זח"א קעז, ב. ע"ח של"א ספ"ה. יעק"ב עק"ב י' – ראה ע"ח ש"ג פ"ב. מטי ולא מטי – זח"א טז, ב. כנשר החופף וכו' נוגע כו' – האזינו לב, יא. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א. וקם שבט – בלק כד, יז. לשון מושל – סנהדרין ה, א ורש"י שם ד"ה שבט. ראה פרש"י ויחי מט, י. הצדיק מושל גו' – ש"ב כג, ג.

-----  שולי הגליון  -----

קל) הסוגריים גם במדל"י.

-----  הערות וציונים  -----

מדרגת אי"ן כו' היא מזל לישראל – ראה סי' קצא ד"ה והנה. במאור עינים, לקוטים שלהי ד"ה כשרצה אברהם (ודרוש זה הובא ג"כ בריש ס' לקו"א המיוחס להרמ"מ, כב סע"א) הובא זה בשם הבעש"ט. בקדושת לוי, איכה סד"ה אלי ציון, בשם הרה"מ, וכן בס' זכרון זאת להחוזה, שלהי ד"ה פי' בפ' כי תצא (מג, א). [להעיר שבס' קדושת לוי (דרושים לחנוכה, פ' שמות ופ' שלח), וכן בלקו"ת לאדה"ז (פ' האזינו עא, ד; שמ"ע פג, ב) הובא פירוש זה בסתמא בלי הזכרת הבעש"ט או הרה"מ.]

וכשהיא על אתוון כו' – ראה סי' קיד ד"ה והנה. ועיין לקו"א המיוחס להרמ"מ ד"ה ה' בחכמה יסד ארץ (מג, א).

שיש ביו"ד כו' ישראל ישורון יעקב – ראה סי' ס ד"ה ונקדים.

כל דבר שנמשך צריך להיות במטי ולא מטי כו' – ראה סי' נז ד"ה והנה. וסי' קיא ובהערות שם.