קנא-א

אשה ריח ניחוח לה'. ר"ל מי שמתפלל או לומד או עושה [מעשה] מצוה בהתלהבות נקרא אִשֵׁה, והוא ריח ניחוח. ואם יתגשם לב האדם לפעמים, תקנתו להתקשר בתורה ובזה זובח יצרו. וזהו פי' זאת תורת העולה וגו', כי התורה היא העולה על מוקדה כל הלילה. וזהו תוקד אש בהתלהבותו, אפילו כשנתגשם ונקרא לילה שאינו מאיר נשמתו היטיב, על המזבח, ר"ל שזובח את יצרו.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קנד (קסב). אוה"א ס, ב (והרישא נכפל שם עח, ב).

אשה ריח ניחוח לה' – פנחס כח, ח. בתורה ובזה זובח יצרו – ראה קידושין ל, ב. זאת תורת העולה . . היא העולה – צו ו, ב. כי התורה היא כו' – ראה תנחומא צו יד. שם קרח יב. כל הלילה גו' ואש המזבח תוקד בו – צו ו, ב.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לעיל סי' קח ד"ה וי"ל.