קנא-ב

וחילופיהםקלב בגולם. שכל החילופים והשתנות נעשה ע"י י' שהוא גולם [כנזכר במ"א].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קנה (קסג). אוה"א ס, ב.

וחילופיהם בגולם – אבות פ"ה מ"ז. כנזכר במ"א – ראה מדל"י סי' קלד (קמב).

-----  שולי הגליון  -----

קלב) ראה בהערות.

-----  הערות וציונים  -----

שייך לחלק אגדות חז"ל.

הובא כלשונו באורח לחיים פ' וירא ד"ה ויאמר שוב (ושם פ' בשלח ד"ה א"י מה; פ' תשא, שלהי ד"ה כי תשא; פ' ויקהל ד"ה וכל הנשים; פ' חקת ד"ה קח; וס"פ כי תצא): שא"א להחליף שום דבר שיהיה נס השתנות הטבע אלא כשבא בגולם הוא יו"ד גולמא חכמה וקוצא דביקא אל האין עכ"ד ודפח"ח. ובאורך באוה"מ, סוף שה"ש שלהי ד"ה אחות לנו: זכרנו במ"א בשם המגיד זללה"ה שביאר וחילופיהם בגולם, העולה מדברי קדשו איש המשכיל צריך להעלות מכל דבר בעולם שרואה ושומע מזולתו אפילו דיבור איש לרעהו מענייני הגשמיות וכמוהו, יעלה הכל אל הבורא יתברך ולהחליף מה שהיה בתחילה צירוף גשמי לצירוף רוחני, ולא יתכן לפעול כזה אם לא שמעלה אותם אל החכמה נקודה ראשונה אות י' בחינות גולם, ומנקודה יכול להמשיך המשכות ולעשות איזה אות שירצה ואיזה צירוף כפי הצורך לעבודה, וזהו וחילופיהם בגולם, וכו' עיי"ש. ורג"כ כתבי קודש לג רע"ב: במקור יש כח לעצור הדבר להפכו כמו וחילופיהם בגולם, שיש בידו להחליף הדבר וזה נק' עולם ההפסד. ועיין סי' קמג ד"ה כתיב, וסי' תכד ד"ה וכתיב חכמות.

י' שהוא גולם – עיין לקו"א כא, א (והוא במאור עינים, לקוטים ד"ה לא ייעף) שם מבואר היטב.