קנא-ג

אםקלג מתגדל בחכמתו, אם חכמתו הוא מא"ס אין להתגדל בזה, ואם אינה מא"ס אזי ישמיע לחכמתו ויראה לו חסרונה בזה שהוא מן השבירה. וזהו אל יתהלל חכם וגו' וידוע אותי, כמו וידע אדם, שאז כיוון שמדבק [עצמו] בא"ס [ב"ה], וא"ס אינו מתחלק לחלקים [והמשכיל יבין].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קנו (קסד).

אל יתהלל גו' – ירמיה ט, כב. וידוע אותי – ירמיה ט, כג. וידע אדם – בראשית ד, כה. ראה תקו"ז תס"ט צט, א.

-----  שולי הגליון  -----

קלג) במדל"י נ"א: אם יש לו התפארות בדביקותו בתפילתו, יחשוב ויראה לעצמו בזה שהוא מהשבירה, שיש לו גדלות וחושב את עצמו, ואיך הוא דביקותו בשלימות. וזהו (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

בשינוי נוסח והרחבת הדיבור לקמן סי' שכג עיי"ש.

כי כולם הם ממה שנפלו בשבירה – להעיר מכש"ט סי' צג-ד.