ואתחנן

קנו

ואתחנן אל ה'. ידוע מ"ש בספר יצירה עולם שנה נפש. עולם הוא כל העולמות כולם, נפש [הוא] כל הברואים, שנה היא הזמן, והוא יום ליום יביע אומר, שיום א' מתפאר לפני יום חבירו בפעולות שעשה בו הצדיק. ובדיבור צריך להיות כלול [נ"א: והכל נכלל בדיבור], כי הכל נברא בהדיבור. וזהו ואתחנ"ן [נ"א: וא"ת חנ"ן], א"ת [הם] האותיות, שהעלם לחנ"ן, הוא אוצר גדול שבו מתנת חנם. בעת ההוא לאמר, שהזמן הוא מתפאר בו, על דרך יום ליום יביע אומר, כי אומ"ר הוא לשון התפארות.

[וזהו] וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו'. כי הזמן שאין בו מצוה הוא בבחינת דלי"ת, וכשהוא שומר המצוה מתי יגיע הזמן של המצוה היא בבחינת צדקה לעני, [וזהו] וצדקה תהיה לנו כי נשמו"ר, הוא לשון המתנה, [כמו ואביו שמר את הדבר, ומשום הכי] לעשות את המצוה הזאת, לשוןקלט יחיד, שנתקשרו במשה ומשה היה במדריגתקמ [שמיעה], לכן הוא בלשון יחידקמא.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קכב (קלא). אוה"א נג, ב. וצדקה כו': שמועה טובה סז, ב.

ואתחנן אל ה' – ואתחנן ג, כג. מ"ש בס"י עולם שנה נפש – פ"ג מ"ה ואילך. יום ליום יביע אומר – תהלים יט, ג. הכל נברא בהדיבור – זח"א קנו, א. ראה בר"ר ג, ב ושם כז, א. א"ת האותיות – זח"א טו, ב. שם כט, ב. אליהו רבה פי"ח. לחנ"ן הוא אוצר כו' – תנחומא תשא כז. שמ"ר מה, ו. ראה דב"ר ב, א. וצדקה תהיה לנו גו' – ואתחנן ו, כה. הזמן שאין בו מצוה הוא בבחי' דלי"ת – ראה זח"ב (ר"מ) צג רע"א. נשמו"ר הוא לשון המתנה – פרש"י וישב לז, יא. ראה זח"ג פב סע"א.

-----  שולי הגליון  -----

קלט) מכאן ואילך אינו במדל"י.

קמ) לפי הנוסח לפנינו חסר כאן ונשלם ע"פ ס' שמועה טובה. ובאוה"א: ומשה הוא מדריגה.

קמא) במקבילות יש המשך: וזהו בתורת ה' חפצו. כי אורייתא וקב"ה כולא חד הוא. וע"כ כשהאדם מקשר א"ע באותיות התורה ממילא יכול לידע מה שבתוך הזמן, שהוא עצמו למעלה מזמן. וזהו מצות ה' ברה, מצות לשון צוותא, דהיינו כשהוא מקשר א"ע להש"י, [הוא] ברה, ר"ל בבר לבב, ולא בשביל לידע מה שבתוך הזמן, רק לה' לבדו, [היינו כבר לבב לבדו], אזי ממילא מאירת עינים, לידע מה שבתוך הזמן. וזהו כי אם בתורת ה' חפצו, תורה לשון הוראה ולשון ראיה, שאינו רוצה לראות רק בה' לבדו, ובה [נ"א: ובה' לבדו] יכול לראות ע"י האותיות התורה, כי כולה בביתו [נ"א: כי כל אדם בביתו], ביתו הם אותיות כנודע, והאדם הוא (בבית) [הקב"ה], ע"ד ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וכו'.

-----  הערות וציונים  -----

והוא יום ליום יביע כו' – ראה סי' רז.

וזהו ואתחנן כו' – ראה ריש סי' קפז (וסי' שעט).

אומ"ר הוא לשון התפארות – כלי יקר בראשית ד, ח. וראה פרש"י תבוא כו, יז. גבורות ה' למהר"ל פס"ה. רג"כ פרש"י ברכות ו סע"א ד"ה האמרת.

וכשהוא שומר המצוה כו' – ראה צוה"ר סי' יז.

את המצוה הזאת . . שנתקשרו במשה – להעיר מריש סי' קג.