ספריית חב"ד ליובאוויטש

קסז

ולדבקה בו, ואמרו רבותינו ז"ל וכי אפשר לדבק עצמו בהקדוש ברוך הוא והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק במדותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום ע"כ. פי' כי לעבוד את ה' בהתלהבות, וזהו דביקות גמור בו יתברך, זה אי אפשר להיות תמיד, רק מטי ולא מטי, כדרך אש. כי כמו אש שאם מנפחין אותו תחלה הוא נכבה, ואחר כך גדל המדורה, והאש גופה יורד מעלה ומטה ומתנענע. כן ההתלהבות הוא מטי ולא מטי, כי תענוג תמידית אינו תענוג. וזהו שמקשה בגמרא והלא אש אוכלה הוא, ר"ל ההתלהבות נמנע ממך, וזהו במטי ולא מטי, וכי אפשר לדבקו בו ית', ותירץ הדבק במדותיו, פירוש בלבושיו, באותיותיו, ר"ל כי זה אפשר תמיד להיות במחשבתו לחשוב באותיות התורה, והתורה לבושו ית'. ואפילו כשמדבר עם בני אדם לא יחשוב רק באותיות הדברים ההם, (והם) [כי הם] ג"כ מכ"ב אותיות התורה.

מה הוא רחום, פי' כי רחו"ם אותיות חומ"ר, ר"ל כי הקב"ה א"א לרחם על חומר עכור, והאיך יכול להיות במחשבה הדק מן הדק חומר עב עכור. רק אם יצמצם את עצמו ית' להיות במחשבתו חומר, אז מרחם עליו. ומהיכן בא הצמצום הלז, זה בא אם אדם הוא רחום, אז הוא פועל שהקדוש ב"ה מלביש עצמו בלבושים ומצמצם את עצמו כביכול, וגם כן מרחם עלינו. וזהו מה הוא רחום, וזה הוא מביא רחמנות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

צוה"ר סי' קיא-קיב. אוה"א כז, ב. כתבי קודש יח, ג (ונכפל שם לב, ג).

ולדבקה בו – עקב יא, כב. וכי אפשר לדבק כו' – כתובות קיא, ב. אש אוכלה הוא – ואתחנן ד, כד. הדבק במדותיו כו' – שבת קלג, ב. מטי ולא מטי – זח"א טז, ב. מה הוא רחום כו' – שבת קלג, ב.

-----  הערות וציונים  -----

תענוג תמידית אינו תענוג – ראה לעיל הערות לסי' לג.

הדבק במדותיו פירוש בלבושיו באותיותיו – ראה כש"ט סי' י, מד-א, צו-א, וראה לקמן ריש סי' רמח.

והתורה לבושו ית' – ראה סי' צח ד"ה אמנם, וסי' קסב.

ואפילו כשמדבר עם בני אדם כו' כי הם ג"כ כו' – עיין כש"ט סי' שעג ובהערות שם. ורג"כ לקמן סי' רה-א ד"ה והכוונה. ועיין סי' רנב.

אם אדם הוא רחום אז הוא פועל כו' – ראה סי' קלד ד"ה וזהו על, ובהערות שם. לקמן סי' רמח ד"ה והנה נאמר. סי' רנה ד"ה וזה נ"ל. וסי' רסד, רצד, ש, תפ. ועיי"ע סי' קה מד"ה ושמעתי.