ספריית חב"ד ליובאוויטש

קע

דא"ה ורא"ה הכל לשון אחד הוא, כמו (דוי) [דאוי] למזרח. ובגמרא רואה נבלות בארץ ישראל ועומד בבבל. כי הצדיק נקרא אספקלריא, שכל אדם שרואה בו רואה את עצמו כמו שרואה במראה. ולכך אמרו במשה שחשדוהו באשת איש [בפסוק והביטו אחרי משה. דהאמת שכל צדיק יש לו כללות מכל העולם ומכל בני האדם, וכל אחד החלק שלו רואה בצדיק. ולכך חשדוהו באשת איש], שהם היו באמת נואפים ערב רב, וראו חלקם בצדיק וחשדוהו, ובאמת חלקם הוא הרע והוא בטל במציאות אצלו נגד הטוב שבו. וזהו רואה נבל"ה, דבר נב"ל ובושת, בארציות של ישראל, וזהו מפני שעומד בבב"ל, שהיא לשון בלבול וד"ל.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רלא (רמה). [אוה"א קז, ב בנו"א].

דא"ה ורא"ה כו' – חולין סג, ב. דאוי למזרח – שבת לה, א (לשון ראיה). רואה נבלות בא"י כו' – חולין סג סע"א. חשדוהו בא"א – סנהדרין קי, א. בפסוק והביטו – ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג ע"פ גי' הע"י שם אות מב. וכן במגלה עמוקות פ' ויקרא אופן יו"ד. רג"כ תורת משה על הפסוק. והביטו אחרי משה – תשא לג, ח. בבב"ל שהיא לשון בלבול – ת"א נח יא, ט.

-----  הערות וציונים  -----

באוה"א הובא זה תחת הכותרת שמעתי בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל.

שכל אדם שרואה בו כו' – עיין לעיל סי' קז וקטו, ובהערות שם.

שכל צדיק יש בו כללות מכל העולם – להעיר מסי' מו סד"ה ואת.

ומכל בני אדם – ראה זח"א כה, א. ראה מכילתא מס' דשירתא פ"ט, וע"פ בר"ר נו, ז; תקו"ז תס"ט קיב, א ושם קיד, א. תניא פ"ב. וראה דמ"א ר"פ וילך.

להעיר שבאוה"א גרס, בהתאם לפתיחת הדרוש: ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל.