כי תצא

קעד

כי תצא למלחמה על אויביך וגו'. פי' כי תצא אתה האדם מדביקות הש"י, בוודאי תבוא למלחמה, ר"ל בעולם הפירוד ששם המלחמה כנודע. וראית בשביה אשת יפת תואר, ר"ל התואר של הגשמיות אשה [נ"א: התואר של אשה, הגשמיות], ונקרא שביה, לפי שהכל באה מהשבירה שהיא סוד השביה. וחשקת בה, ר"ל פן תהיה חשק שלך רק ביופי הגשמיות הזה. וז"ש ולקחת לך, אינך רשאי להתייחס הליקוחין לך להנאתך [ח"ו], זה אינך רשאי לעשות. אלא [אם באה כנגדך פתאום] תעלה הכל לאש"ה, כמ"ש אש"ה ריח ניחוח לה', רצה לומר להעלות הניצוצות למעלה [היינו שתדבק מחשבתך בשורש המדה העליונה כנודע].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' כ (סוף סי' כג). אוה"א מח, א.

כי תצא למלחמה גו' – כי תצא כא, י. וראית בשביה גו' וחשקת בה ולקחת גו' – שם יא. אש"ה ריח ניחוח לה' – ויקרא א, ט ועוד.

-----  הערות וציונים  -----

אם באה כנגדך פתאום כו' – ראה סי' רו ובהערות שם. וראה לעיל סי' מא – מב.