ספריית חב"ד ליובאוויטש

וירא

כב

במדרש בשכר שאמר אברהם למלאכים והשענו תחת העץ זכו בניו למצות סוכה. ויש לומר על פי מה שנאמר ועץ החיים בתוך הגן. והנה עץ החיים נקרא שם הוי"ה כידוע, ואומרו בתוך הג"ן פי' שהוא מתלבש בתוכיות ובפנימיות הג"ן פרשיות שבתורה, כנזכר בסימן [במדל"י: בדרושים הקודמים] ששם הוי' הוא המתלבש ומתפשט בכל [נ"א: בתוך כל] הדבורים ואמירות. והנה יש לשם הוי' ב"ה כמה וכמה לבושים ומסכים עד אין קץ, כי מתחילה הוא מתלבש בתוך הה' מוצאות הפה, ואח"כ נתהוו ממנו האותיות, ואח"כ הצירופים שמהם נעשים תיבות, ואח"כ הסיפורים. ואמרו בזוהר מאן דאית ליה עיינין, פי' עיני השכל, הוא מסתכל בפנימיות הדברים, אבל מאן דלית ליה עיינין הוא מסתכל בלבושא דמלכא ובסיפורי הגשמיים בפרטן.

והנה ידוע שאברהם למד [דעת] לכל באי עולם. ואפשר לומר שזה רמז להם, כי בדמות אנשים נדמו לו, ואמר להם בעשותכם איזה מצוה או איזה דבר שבקדושה יהיה כוונתכם אל פנימיות הדבר ולא אל דברי פשטן ולבושם. ולזה אמר והשענו [על מה ש-]תחת העץ, שהוא החיות וההויה המהוה ומחיה לכל (החיו') [ההויות]. אשר ע"כ נקרא עץ החיים, כי מלת עץ הוא לשון גוף של האדם, כמ"ש לא תשחית את עצה וגו' כי האדם עץ השדה, ואד"ם הוא שם מ"ה, ועם כל זה אינו נקרא פנימיות ממש. כי עיקר הפנימיות והחיות הוא שם הוי"ה ב"ה, וזהו מרומז במלת החיי"ם שכתוב אחר תיבת עץ, ושניהם יחד נקרא עץ החיים. ולזה הזהיר ואמר והשענו תחת העץ, ר"ל אל תסתכלו בכל הלבושים כי אם על מה שתחת העץ כנזכר.

והנה ידוע כי בעשיות המצות יש בחינת אד"ם שהוא נוטריקון אדם דבור מעשה, כמ"ש בפע"ח בהושענא רבה. ואפשר שגם לזה רמז להם, ואמר להם ממני תראו וכן תעשו. כי אברהם אבינו ע"ה בעשותו עמהם גמילת חסד קיים כל בחי' המצוה, וכוונתו היתה לכל (בחינתו) [בחינה]. והנה האדם דבור מעשה נראה להם לעינים ולא היה צריך להזהירם. וכבר ידעת כי המעשה הוא ענף הדבור, [והדבור הוא ענף האדם,] וגם האדם הוא ענף המחשבה, חש"ב מ"ה אותיות מחשב"ה. והנה המחשבה היא סתומה ואינה נראית להם בחוש, והזהיר עליה ואמר והשענו תחת העץ, ר"ל על פנימיות העץ כנזכר, כי הדבור והכוונה הם דמיון גוף ונשמה. והנה המחשבה נקרא עיונית מפני שהיא פנימיות לפני ולפנים, וההסתכלות העיונית נקרא (סכ"י) [סכי"ה], כמ"ש אבי יסכ"ה ודרשו רז"ל שסכתה ברוה"ק. ומה גם שכוונת אברהם אבינו ע"ה היה להמשיך במצוה זו בחי' אורות המקיפים, שהוא לשון והשענו תחת העץ, שהוא לשון מקיף וסכך, והכל ע"י המחשבה הנקרא (סכ"י) [סכי"ה].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רנז (רסה).

במדרש בשכר כו' – תנחומא וירא ד. והשענו גו' – וירא יח, ד. ועץ החיים בתוך הגן – בראשית ב, ט. עץ החיים נקרא שם הוי"ה – ראה מגלה עמוקות ואתחנן אופן רכט. הג"ן . . הג"ן פרשיות שבתורה – תקו"ז תכ"ח עב, ב. כנזכר בסי' – לקמן סי' קעט-ב. ואמרו בזוהר מאן דאית כו' – זח"ג קנב, א. שאברהם למד לכל באי עולם – בר"ר נט, ח. סוטה י סע"א ואילך. בדמות אנשים נדמו לו – בר"ר נ, ב. לא תשחית גו' כי האדם גו' – שופטים כ, יט. ואד"ם הוא שם מ"ה – תקו"ז ז, ב. עיקר הפנימיות והחיות הוא כו' – ראה זח"ג רה, א. אד"ם כו' כמ"ש בפע"ח כו' – פע"ח שער הלולב פ"ז. האדם . . חש"ב מ"ה – תקו"ז תס"ט קיב, ב (בס"א). חש"ב מ"ה אותיות מחשבה – זח"א כד, א. הדבור והכוונה הם כו' – ראה ע"ח ש"מ פ"ב. של"ה תושב"כ פ' שופטים, שלהי תו"א ד"ה עבודה בד' סמכין (שעט, א). אבי יסכ"ה – נח יא, כט. ודרז"ל שסכתה ברוה"ק – מגילה יד, א.

-----  הערות וציונים  -----

עץ החיים נקרא שם הוי' כידוע – הוי' דא רזא דאמצעיתא (זח"ג רעא סע"א. זח"ב קלה, ב), ועה"ח בתוך הגן דא עמודא דאמצעיתא (זח"א כז, א. ושם כד, א). ובאו"א שם הוי' ת"ת (זח"ג רצו, א) וכן עה"ח (זח"ב קיז, א). וראה ספר הליקוטים להאריז"ל, יחזקאל סי' לז.

ואמרו בזוהר מאן דאית ליה עיינין כו' – ראה תפארת ישראל למהר"ל פי"ג.

אברהם למד [דעת] לכל באי עולם – ראה זח"א רל, א אברהם הרגיל האמונה בכל הבריות.

אל תסתכלו בכל הלבושים כו' – ראה לקמן סי' תיא.

האדם הוא ענף המחשבה – ראה זח"ג רמז, ב אדם הוא המחשבה. וראה תקו"ז תס"ט קיב, ב.

המחשבה נקרא עיונית – ראה לקמן סי' כד ד"ה וכדי להבין. סי' קעט-ב ד"ה ונאמר בו. וראה סי' מד ד"ה ונחזור לענין, וסי' נא.