ספריית חב"ד ליובאוויטש

כז

טזאיתא בזוהר ע"פ וירא והנה איל אחר וגומר, אותו איל נברא בערב שבת בין השמשות ובן שנתו היה. וי"ל עפ"י מ"ש רז"ל בין השמשות לא הכריעו בו חכמים אם כולו מן היום או כולו מן הלילה, או חציו מן היום וחציו מן הלילה. פי' עד"מ יש בכל דבר ד' יסודות אש רוח מים עפר. והנה אש ומים הם נגדיים זה לזה, ואיך יכול להיות נכללים זה בזה. רק צריך לדעת [נ"א: ובודאי מוכרח] שיש דבר המחברם שלא יבטל ויכבה האש ממים, או להיפך. לכך צריך להיות דבר המחברם שלא יתבטלו ממציאות הויה ההוא, והדבר הזה המחברם נקרא אי"ן. וטעמו של דבר, כי כח הפועל בנפעל. והפועל [הוא כח אלהות שבדבר הזה, והוא] אינו כלי. לכך [בודאי] יש כאן אי"ן. וכן יש (בעובדא) [בעבודת] אלוהות, יש אהבה ויש יראה והם נגדיים זה עם זה, כי איך יכול להיות אהבה ויראה כאחת. למשל יראת האדם מהנחש אין בזו היראה שום אהבה, או כדומה בדבר טוב אין בו אלא אהבה. אבל אם הוא אהבת הבורא או יראת הבורא יכול להיות שניהם כא'. ואהבה נקרא יום, ויראה נקרא לילה, והדבר המחברם נקרא בין השמשות שלא הכריעו בו חכמים מה הוא, ונקרא אי"ן. ואי"ן הוא החכמה, כי החכמה מאי"ן תמצא. והחכמה נקרא ראשית, כמד"א ראשית חכמה. וה' בחכמה יסד ארץיז. נמצא מוכח מזה מה שאנו קורין כאן אי"ן אין בזה שום תמונה. ואפילו הכי אין לו קריאת עצם אלוהות כי אי"ן נקרא ראשית והוי מספר. והוא ית' נקרא אחד. אבל לגבי הקב"ה נקרא זה האין ההיולי. דהיינו תחלת המחשבה. ויום נקרא אהבה ולילה נקרא יראה כידוע, והמחברם, שהיא בין השמשות, נקרא מדת אי"ן. והעקידה [היה] שאלקים ניסה את אברהם, פי' שמדת היראה היה עליו [נ"א: הוה לה עליה מתחבר] עם מדת האהבה. וישיח שבעה שנים, פירוש שבעה השתנות במדות, הנקרא שנים, ואי"ן נקרא שנה ראשונה. נמצא כי בשעת העקידה שהיה (עליו) [עליית] יראה ואהבה הוצרך לבא במדת אי"ן. וזהו מ"ש איל (בעל) [בן] שנתו היה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' רג (ריג)

איתא בזוהר ע"פ כו' – זח"א קכ, ב. וירא והנה איל גו' – וירא כב, יג. ביה"ש לא הכריעו כו' – שבת לד, ב. יש בכל דבר ד' יסודות כו' – ראה ע"ח ש"נ פ"ב. חס"ל מעיין ד' נהר ה. אהבת הבורא כו' שניהם כא' – ספרי ואתחנן פי' לב. ואהבה נק' יום ויראה כו' – ראה זח"ב כא סע"א ושם ע"ב. ואי"ן הוא החכמה – תקו"ז תמ"ב פא, ב. ת"ע קכז סע"א ושם קלג רע"ב. החכמה מאי"ן תמצא – איוב כח, יב. והחכמה נק' ראשית – ת"י בראשית א, א. זח"א ג, ב ושם לא רע"א. ראשית חכמה – תהלים קיא, י. וה' בחכמה גו' – משלי ג, יט. והוא ית' נק' אחד – ראה זו"ח יתרו לד, ד. שם תיקונים קג, א. ילק"ש קהלת תתקעח. ירושלמי סנהדרין פ"י סה"א. ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א ה"ז. מו"נ ח"א פנ"ז. שאלקים נסה את אברהם – וירא כב, א. שמדת היראה כו' – ראה זח"א קיט, ב. ויש שבעה שנים – זח"א רמז, א. השתנות . . הנקרא שנים – גבורות ה' למהר"ל ספנ"א. ראה עבוה"ק לרמא"ג ח"ד רפי"ט.

-----  שולי הגליון  -----

טז) במדל"י כתוב בריש סימן זה: כבר נכתב רק נשנית בשביל איזה דבר שנתחדש. וזה קאי על המובא שם סי' ז (ח), שהוא לקמן סי' כח.

יז) מכאן עד "תחלת המחשבה" נ"א במדל"י: וה' בחכמה יסד ארץ, ר"ל ה' שורה בחכמה ועל ידי זה יסד ארץ, והוא כח הפועל בנפעל, וממנו התחלת המספר כי הוא הנקרא ראשית, והוא ית' נקרא אחד, לשון אחדות שאינו במספר.

יח) במדל"י: והספירות נקראות שנים, כמו שפירש בזוהר על ז' שנים, ועל שם ההשתנות במדות נק' שנים, ואי"ן (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

לכך צריך להיות דבר המחברם כו' – ראה ריש סי' כח. סי' צה ד"ה ויובן. סי' קיח ד"ה והנה מקובל. סי' קנז ד"ה והנה. סי' ר ד"ה ונחזור ובהערות שם. מדל"י סי' קי (קכד).

אהבת הבורא כו' יכול להיות שניהם כא' – ראה כש"ט סי' לו וסי' שמט-א. מדל"י סי' קי (קכב).

ואי"ן הוא החכמה כו' – ראה לעיל סי' א ובהערות שם.

ראשית והוי מספר כו' – ראה סי' כח, לח ד"ה וז"ש, תד. ורג"כ סי' שלה.

והעקידה היה כו' – ראה לעיל סי' כה, כז. וראה תניא, אגה"ק סי' יג.

שנים . . השתנות – ראה סי' כח, רסי' רפו, וסי' תסז. ראה אורח לחיים ר"פ משפטים בד"ה כי תקנה: והרב בוצ"ק החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער זלה"ה אמר שלשון חודש ושנה הנזכר בכל מקום חודש היינו התחדשות השכל ושנה לשון שינוי היינו שינוי ממה שהיה לפניו עכ"ד ודפח"ח. וראה מדל"י סי' קה (קטז).