ספריית חב"ד ליובאוויטש

כח

והנה איל אחר. איתא בזוהר הוא האיל שנברא בין השמשות ובן שנה היה. פי' בין השמשות נקרא דבר הממוצע בין יום ובין לילה. כי בכל דבר יש ד' יסודות אש רוח מים עפר, והם דברים (מתנגדים) [נגדיים] מים מכבה האש, רוח מפזר עפר, רק צריך להיות עוד דבר א' המחברם והוא מדת אי"ן. [כי] כשמגיע יסוד המים לבטל יסוד אש, נתבטל המים ממציאות שהגיע למדת אי"ן.

ובאהבה ויראה גם כן כך, כי בדבר גשמיות כשאוהב דבר אז אינו ירא ממנו בשעת מעשה, וכשהוא ירא ממנו אז אינו אוהב אותו. אמנם בהקדוש ברוך הוא יש אהבה ויראה כאחת, כי הוא המחברם. וכח הפועל בנפעל. למשל אומן עושה כלי, יש כחו בהכלי והכח אינו כלי.

והאין נקרא חכמה, ע"ד והחכמה מאין תמצא. והחכמה נקרא ראשית, ראשית חכמה וכו'. וכשנקרא (ראשון) [ראשית] אז יש לו מספר, כי אחד משמעותה שלו הוא אחדות, אבל ראשון הוא התחלת המספר, ומסתמא יש מדריגה שהיא למעלה מן החכמה. ויום נקרא בהירות שאדם רואה את בהירתו [ית', ולילה נקרא חשכות שאינו רואה ח"ו בהירתו], והמחברם הוא האי"ן. וזהו בין השמשות דבר המחבר יום ולילה.

וזהו היתה [ענין] העקידה שהעלה את יצחק לכלול אותו במדת אהבה. והאלקים נסה את אברהם, הגבורות יש להם עליה מכח מדת האהבה, ובוודאי הוצרך להעלותה למדת אי"ן. ובן (שנתו) [שנה] היה, פי' שנה לשון (שינ"ה) [שינוי, ור"ל על ידי זה יוכל להשתנות]. דהא כתיב ה' בחכמה, הוא ית' שורה בהחכמה. והחכמה מדריגה קטנה ממנו ית', והיא אצלו ית' רק היולי, תחלת המחשבה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' ז (ח). אוה"א יט, ב.

והנה איל אחר – וירא כב, יג. איתא בזוהר הוא כו' – זח"א קכ, ב. בכל דבר יש ד' יסודות כו' – ראה ע"ח ש"נ פ"ב. חס"ל מעיין ד נהר ה. בהקב"ה יש כו' – ספרי ואתחנן פי' לב. והאין נקרא חכמה – תקו"ז תמ"ב פא, ב. ת"ע קכז סע"א ושם קלג רע"ב. והחכמה מאין תמצא – איוב כח, יב. והחכמה נק' ראשית – ת"י בראשית א, א. זח"א ג, ב. שם לא רע"ב. ראשית חכמה – תהלים קיא, י. והאלקים נסה גו' – וירא כב, א. הגבורות יש להם כו' – ראה זח"א קיט, ב. שנה לשון שינוי – גבורות ה' למהר"ל ספנ"א. ראה עבוה"ק לרמא"ג ח"ד רפי"ט. ה' בחכמה – משלי ג, יט.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לעיל סי' כז ובהערות שם.