קעט-א

השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך וגו'. והנה במקום אחר נאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. והנה נראה לדקדק השינוי לשון, למה נאמר כאן ממעון קדשך, ושם נאמר אוצרו [הטוב]. ואפשר לומר כי ידוע שיש שמים ושמי שמים, ומסתמא שמי שמים יותר גבוהים ועליונים משמים. ואפשר לומר שהשמים נקרא קודש, ושמי השמים נקראים קודש הקדשים. ולכך אמר כאן השקיפה ממעון קדשך, רצה לומר ההשקפה ממעון קדשך שהוא קודש לבד, וההשפעה והברכה יהיה מן השמים שהוא מורה על שמי השמים, שהוא קודש קדשים.

והנה שם נאמר את השמים לבד, מורה שההשפעה והברכה יבוא להם מן השמים לבד, שהוא מקום יותר תחתון משמי השמים. ויש להקשות למה הוא כך, והלוא אדרבא שם נאמר והיה אם שמוע תשמע בקול ה' וגו' לשמור ולעשות את [כל] מצותיו וגומר, וכאן אינה רק מצוה אחת, הבאת ביכורים, ולמה הוא כך. ואפשר לומר כי אמרו רבותינו ז"ל חביבה מצוה בשעתה, שהרי כל בעלי אומניות אינם עומדים בפני ת"ח, ובפניהם צריך לעמוד. והנה ידוע כי הו' קצוות מחסד עד יסוד נקראים אומנים, כי כל אחד פועל ביומו. והנה גבי קיום כל המצות נאמר אוצרו הטוב, והנה מלת אוצר הוא דבר גנוז וכנוס לאוצר. ואמרו רז"ל אור הנברא ביום הראשון וכו' וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. ואמרו בזוהר ובתיקונים שגנז לצדיק וצדק, שהם יסוד ומלכות. נמצא כי האוצר הגנוז הוא ביסוד, שהוא האומן האחרון.

ובזה יתורצו כל הדקדוקים. גבי קיום כל המצות אף שהם מרובים, קיום כל התורה, ובכללם תלמוד תורה שהוא כנגד כולם, אף על פי כן אינם עומדין בפני ת"ח שהוא הלמד ולימד וקיים כל התורה, אינם עומדין בפניהם. כלומר, אינם להתעסק בהשפעות ולהריק ברכתם, כי די להם בהשפעת אוצר הגנוז האומן האחרון, מפני שאינה מצוה בשעתה. אבל כאן בהבאת הביכורים, שהיא מצוה בשעתה, ר"ל שהשפע בא למדריגת המלכות הנקראת מצוה בשעתה, על דרך שנאמר ודבר בעתו מה טוב, ודבר בעתו רצה לומר בזמן שהיא בשעתה, שהשפע בא אל הדבר שהיא המלכות, עולם הדיבו"ר, בא להם על ידי מ"ה טוב, [כלומר] מכל הו' קצוות [של התפארת] הנקרא מ"ה, ע"י מדת הצדיק הנקרא טוב, כי כל הנחלים הולכים אל הי"ם. וזהו כל בעלי אומניות עומדים, שהם הו' קצוות כולם, שהוא הת"ת הכולל ו' קצוות, ונקרא שמי"ם כידוע. ומה גם שאף ההשקפה יהיה ממעון קדשו, שאפשר לומר שהוא המקום הקודש הנקרא אוצרו הטוב. כי מלת מעו"ן הוא לשון דירה וכנוס. וגם אוצ"ר הוא לשון דירה, כמו בית האוצר. אבל ההשפעה גופה יבוא ממקום עליון מן השמים, שהוא שמי השמים הכולל ו' קצוות שהוא הת"ת. והיסוד נקרא שמים, ונקרא מעון קדשיך, ונקרא אוצרו הטוב, כמ"ש אמרו צדיק כי טוב. והגם שגוף וברית חשבינן כחד, עם כל זה סיומא דגופא מיקרי. לכך נאמר בו את השמים, שהוא תחת השמים העליונים שהוא הת"ת הנקרא שמי השמים כנזכר.

או אפשר לומר בהיפך, שכך פירוש של מעון קדשך, ונקרא אוצרו הטובקנז, מן השמים. כלומר, השפע והברכה יבוא ממקום מעון שהוא קדשך מן השמים, ר"ל שהוא יותר קדוש מן השמים. א"כ לפי זה מעון הוא שמי השמים, שהוא עליון, והשמים מקבלין ממנו. וגם שם (גנוז) [גבי] כל המצות שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, יהיה גם כן פירושו אוצרו הטוב הוא מקום עליון וגבוה שהשמים מקבלין ממנו. ומלת א"ת רומז למדת המלכות, הנקראת א"ת, כידוע כי העולמות התחתונים המקבלים מהעליונים אינם מקבלים רק מדת מלכות שבעליונים, והיא נעשית ג' ראשונות בתחתונים. לכך נאמר שם א"ת. וכאן שנאמר ממעון קדשיך אין צריך לכתוב א"ת, מפני ששניהם מרמזים על מקום אחד שהוא שמי השמים, שכל ההשפעה באה מהם לשמים. ואם תקשה הלא כאן מצוה א' ושם כל התורה והמצות, אבל מפני שחביבה מצוה בשעתה לכך הם שוים כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י י, א (סי' קלג)

השקיפה ממעון קדשך גו' – כי תבוא, כו, טו. יפתח ה' לך גו' – כי תבוא כח, יב. שיש שמים ושמי שמים כו' – ראה תקו"ז ת"ע קכ רע"ב. והיה אם שמוע תשמע גו' כי תבוא כח, א. חביבה מצוה בשעתה שהרי כו' – קידושין לג, א. הו"ק כו' אומנים – זח"א לט, ב. ראה תקו"ז תמ"ז פג, א. אור הנברא ביום הראשון כו' – חגיגה יב, א. שגנז לצדיק וצדק – זח"ב קמז, ב. שהם יסוד ומלכות – זח"ג יא, ב. תקו"ז יז, ב. ת"ת שהוא כנגד כולם – פאה פ"א מ"א. המלכות הנקראת מצוה בשעתה – ראה זח"ג נח, א ובהג' החיד"א שם. ודבר בעתו מה טוב – משלי טו, כג. המלכות עולם הדיבו"ר – זח"א קמה סע"א. זח"ג רכח, א. התפארת הנקרא מ"ה – זח"ב קטו, א. זח"ג רכז, א. מדת הצדיק הנקרא טוב – זח"א ס, א. זח"ג קי, ב. כי כל הנחלים גו' – קהלת א, ז. התפארת הכולל ו"ק – זח"ג רמח, ב. שם רפא, א. ונקרא שמי"ם – זח"א לא סע"א. זח"ב קעה, ב. בית האוצר – מלאכי ג, י. אמרו צדיק כי טוב – ישעי' ג, י. שגוף וברית חשבינן כחד – זח"ג רכג, ב. תקו"ז תכ"ב סח, ב. סיומא דגופא מיקרי – זח"א קמט, ב. למדת המלכות הנקראת א"ת – זח"א רמז סע"א. תקו"ז א, ב. העולמות התחתונים המקבלים כו' – ע"ח ש"ו פ"ב, שם שמ"ב פ"ב.

-----  שולי הגליון  -----

קנז) "ונקרא אוצרו הטוב" אינו בלקו"י.

-----  הערות וציונים  -----

שגנז לצדיק וצדק כו' – ראה סי' קעט-ב ד"ה וידוע.