ספריית חב"ד ליובאוויטש

נצבים

קפא

איתא בזוהר הנסתרות לה' אלהינו הם אהבה ויראה, והנגלות הם תורה ומצות. פירוש, דאיתא בכל דרכיך דעהו, והוא עד"מ אם רואה עץ ואבן, או שום דבר מה שיש בעולם הגשמי, כי בדבר ה' שמים נעשו, וכח הפועל בנפעל. ומהיכן נברא הדיבור, כי הלוא אנו רואים שאין הדיבור קדמון כי נברא מן הקול, כי הקול ממשיך הדיבור. והדיבור נחלק לה' חלקים, ה' מוצאות הפה, והקול נמשך ג"כ מן ה' כנפי ריאה. אף על פי שיש בריאה הוורדא, לבד כנפי הריאה, יש בפה גם כן עוד מוצא אחד, פירוש דהיינו שבכל הה' מוצאות [הפה] יש בהם א' מתחילה, שהוא חכמה בראש, אבל הוא נעלם. כי אלף הוא אותיות פל"א.

וזהו פירוש הפסוק בראשי"ת. כי העולם נברא בדיבור, והדיבור מן הקול, והקול מן המחשבה. וזהו בראשי"ת וגו', כ"ב אתוון שברא בהם השמים, וכ"ב אתוון שברא בהם הארץ. והוי הדיבור כמו המלך שמצוה לעבדיו לעשות שום דבר והם עושים, והעבדים הם עם המלכות אחדות. כי מפני מה הוא מלך, והלוא הוא כמו הם, אלא שהם נמנו לו למלך עליהם, נמצא הוי אצלם המלכות. נמצא כשרואים שום דבר מקשר את עצמו לדיבור שיש בתוכו, ומן הדיבור עוד יותר ויותר לרום המעלות. וכתיב שמש ומגן ה' אלהים כי אלהי"ם גימטריא הטב"ע, והוא כמו שמש בנרתיקה (כי) [כן] שם הוי"ה באלהי"ם, ר"ל בטבע. נמצא כשאדם מדבק עצמו מכל הגשמיות אל הרוחניות שבתוכו, הוא מקשר את עצמו תמיד לשם הוי"ה.

וזהו הנסתרות, ר"ל כשאני מקשר את עצמי לאהבה וליראה, כי זה נקרא חכמה ובינה, כי בחכמה, הנקרא ראשית חכמה יראת ה', יכול להעלות לה', דהיינו שם הוי"ה אלהי"נו, היינו הטבע, גשמיות הדבר. והנגלות, דהיינו ו"ה, תורה ומצות, הוא עושה פעולה להיפך שיביא השפע מלמעלה למטה, וזהו לנו ולבנינו.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א מד, א

איתא בזוהר הנסתרות כו' – זח"ג קכג, ב. הנסתרות גו' והנגלות גו' – נצבים כט, כח. בכל דרכיך דעהו – משלי ג, ו. בדבר ה' שמים נעשו – תהלים לג, ו. הקול ממשיך הדיבור – ראה זח"ג רכח, ב. שם רסא רע"א. והדיבור כו' ה' מוצאות הפה – ס"י פ"ב מ"ג. זח"ג רכח רע"א. והקול נמשך ג"כ כו' – זח"ג רכז סע"ב. שם קכא, ב. ורלה, א. שיש בריאה הוורדא כו' – חולין מז סע"א. רמב"ם הלכות שחיטה פ"ח ה"א. זח"ג קכא, ב. חכמה בראש כו' – זח"א כו, א. אלף הוא אותיות פל"א – זח"ג קצג, ב. תקו"ז ת"ע קלה, א. בראשי"ת – בראשית א, א. כ"ב אתוון שברא כו' וכ"ב אתוון כו' – זח"א רמז רע"ב. שם רד, א. שם כט, ב. שמש ומגן גו' – תהלים פד, יב. אלקי"ם גי' הטב"ע – פרדס רמונים שי"ב פ"ב. ר"ח שער האהבה פ"א. שם רפ"ח ושלהי פי"א. של"ה, שער האותיות ע' קדושה. שמש בנרתיקה כו' – ראה ע"ז ג, ב. הנסתרות . . לאהבה ליראה כו' חו"ב – זח"ג קכג רע"ב. תקו"ז ת"י כה, ב. ראשית חכמה גו' – תהלים קיא, י. והנגלות דהיינו ו"ה תורה ומצות – זח"ג קכג רע"ב.

-----  הערות וציונים  -----

שבכל הה' מוצאות . . א' – ראה סידור עם דא"ח, שער התקיעות, בד"ה להבין ענין תק"ש (עפ"י כוונת הבעש"ט ז"ל) באורך (ע' רמד, ב). וראה סי' רג ד"ה ואפשר לומר שגם, ובהערות שם.

וזהו הנסתרות כו' – ראה סי' קעט-ב ד"ה ונחזור.