שיר השירים

קפז

שיר השירים אשר לשלמה. על דרך משבטלו הסנהדרין בטל השיר בבית המשתאות. על דרך בעמדם תרפינה כנפיהם. כי כשאנו מדברים להשם יתברך באהבה ויראה אנו עושים פעולות גדולות. וחנה מדברת על לבה, פי' וח"ן הה' מוצאות הפה כשהם (מחונכים) [מחוננים] לפני הקדוש ברוך הוא, מדבר"ת, הם נדברים, על לבה, כביכול למעלה בעולם המחשבה. וזהו ואתחנן אל ה', וא"ת הם כ"ב אותיות, חנ"ן, חננתי אל ה', בעת ההיא לאמר, שיש כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד לרעה, וזהו בע"ת ההיא, ע"ת שהיא נוקבא דהיינו עת רעה, לאמור, הבאתי לעולם המחשבה, (אמי"ר) [אמיר"ה] הוא לשון מחשבה בלב.

כנפים נקרא מה שהולכים מדרגה לדרגה בעבודת השם יתברך, [וזהו בעמדם, ישראל בתפלה, תרפינה כנפיהם]. (והמלאכים) [שהמלאכים] אומרים בלבם שעבודתם אינו כלום נגד עבודת בני אדם. כי כל מלאך הוא גדול כשליש עולם, והאדם הוא הקטן. והאדם יתן אל לבו לדבר באהבה ויראה, כי [נ"א: וכאשר האדם הוא מדבר באהו"י] הלוא השכינה משתוקקת לדברים אלו כאם המשתוקקת שידבר בנה דברי שכל כדי שתתחבב [נ"א: שתחשב] לפני בעלה. כך כשהדיבורים באים למעלה מלובשים בכח האדם מקושטים בזה הכח, נולד התפארות גדול למעלה, והמלאכים אומרים מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ולכן עדיף שיאמר אפילו תיבה אחת [בתפלה] באהבה ויראה, כי בזה מעורר שכל המלאכים אומרים שירה להקדוש ברוך הוא. וגם הוא מעורר כל העולמות, כשהוא עובד את הקב"ה כל העולמות עובדים את הקדוש ברוך הוא.

וזהו שיר השירים, כשאדם אומר [למטה] שירה אחת, מעורר למעלה השירים, דהיינו שירים הרבה. אימתי, אשר לשלמה, ר"ל [כאשר הוא להקב"ה], כשהוא ברצון מלך שהשלום שלו, דהיינו בדחילו ורחימו. כי בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' סד (עז). אוה"א יז, ב.

שה"ש אשר לשלמה – שה"ש א, א. משבטלו הסנהדרין כו' – סוטה מח, א. בעמדם תרפינה כנפיהם – יחזקאל א, כד. וחנה מדברת על לבה – ש"א א, יג. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר – ואתחנן ג, כג. וא"ת הם כ"ב אותיות – זח"א טו, ב. שם כט, ב. אליהו רבה פי"ח. כ"ח עתים כו' – קהלת ג, ב-ח. תקו"ז תס"ט קא, ב. אמיר"ה הוא לשון מחשבה בלב – זח"ב יז, א. זח"ג קסא, א. בעמדם ישראל בתפלה תרפינה כנפיהם – ראה תנחומא קדושים ו. כל מלאך כו' כשליש העולם – בר"ר סח, יב. והמלאכים אומרים מי כעמך כו' – ראה זח"ב קנה, ב. זח"ג קג, ב. מי כעמך ישראל גו' – דה"א יז, כא (בזוהר שם מש"ב ז, כג). לשלמה . . מלך שהשלום שלו – שבועות לה, ב. שהש"ר א, א. ראה במ"ר יב, ד. בלא דו"ר לא פרחת לעילא – תקו"ז ת"י כה, ב.

-----  הערות וציונים  -----

עיין מדל"י סי' עדר (רעט).

כשאנו מדברים כו' עושים פעולות גדולות – להעיר מסי' תעא.

וחנה מדברת . . פרחא לעילא – נכפל בסי' שעט-שפ בשנויים קלים.

על לבה כביכול למעלה בעולם המחשבה – עיין סי' רפה.

וזהו ואתחנן כו' – ראה סי' קנו.

כ"ח עתים כו' – ראה סי' שנט.

שהמלאכים אומרים וכו' – הובא בקיצור, ומבואר, בתו"א לאדה"ז, פ' יתרו סט רע"א. וראה סי' רג ד"ה ויש לומר.

וגם הוא מעורר כל העולמות – ראה סי' קנב סד"ה וסוף מעשה. ועיין היטב בסוף מדל"י סי' עדר (רעט).