קצג

סמכוני באשישות [רפדוני בתפוחים]ה. פי' דאיתא בזוהר תרי אשות, פי' ב' התלהבות. כי יש אהבה למשל העשיר שאוהב את העני בלי שום טובה שקדם לו. והעני, כשמבין שהעשיר אוהב אותו, מקרב את עצמו אליו. וכשרואה העשיר שמקרב את עצמו [לו], אז אוהב אותו יותר. ואהבה ראשונה נקרא אהבה רבה, שזו האהבה אין לה שיעור. ואהבה הב' נקרא אהבת עולם, ע"ד שאמרתי לעולמי די, שזו האהבה יש לה גבול, ומקודם שהקריב את עצמו אל העשיר היתה נקראת חולת אהבה, כי היה לו בושה מפניו, ומחמת רחמנות העשיר אליו נעשה זו האהבה בהתקרבות אליו.

וזהו ליעקב אשר פדה את אברהם שרחמנות פודה את האהבה. [וא"ת לרבות שגם את יצחק פודה. וז"ש בתקונים כולהו אסיין תלמידי חכמים אתי לגבי האי חולה עד דייתי רעיא מהימנא וייתי לה תפוח וארחת ביה ואתסיאת. פי' על דרך תפוח ג' גוונין אית, לבן אדום ירוק, רומז לג' מדות אהבה ויראה ורחמנות, ורעיא מהימנא נקרא השכל. דמה שאנו אוהבים אותו ית' מפני שאנו מאמינים, והאמונה הוא מכח השכל שאנו מבינים שיש מנהג ומנהיג את העולם. לכך נקרא השכל רעיא מהימנא שזן את האמונה, וכשבא השכל בא מכח אהבה ויראה ורחמנות ואתסיאת].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א מ, ב. לקו"א לא, א.

סמכוני באשישות – שה"ש ב, ה. תרי אשות – שהש"ר עה"פ. תקו"ז תי"ט לט, ב. אהבה רבה – ראה זח"א יא, ב. אהבת עולם – ראה זח"ג רסג, ב. אמרתי לעולמי די – חגיגה יב, א. חולת אהבה – שה"ש ב, ה. ליעקב אשר פדה את אברהם – ישעיה כט, כב. ראה זח"ג נז רע"א.

-----  שולי הגליון  -----

ה) וסוף הפסוק: כי חולת אהבה אני.

-----  הערות וציונים  -----

ד"ה וזהו ליעקב הובא לקמן סי' שס.

למשל העשיר כו' אהבה רבה אהבת עולם כו' – ראה סי' צח.

וזהו ליעקב כו' – ראה סי' נז ד"ה וזהו כה אמר.

וא"ת לרבות שגם את יצחק פודה – ראה סי' ב ד"ה וזהו סוד.

ורעיא מהימנא נקרא השכל וכו' – ראה אוה"מ ר"ה ד"ה ואתא חד בר נש: ששמעתי מהמגיד זללה"ה היה אומר השכל של האדם נקרא רעיא מהימנא להיות הוא מזין את האמונה, כי לפעמים קשה לאדם לסמוך על האמונה בעצמה בלי עוצם ההכרה לאפוקי כשבא השכל ומבין מצד ההכרה שכן הדת נוטה ומתבונן בחכמה ותבונה אזי האמונה נעשה ביתרון שאת חזקה ועצומה יותר מקדם בלא השכל, ולכן נקרא השכל של אדם רעיא מהימנא, וטובים השנים מן האחד בהיות לו אמונה שלימה וגם מצד ההכרה וכו'. וראה לקו"י סי' סד.