רא

לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. ע"ד המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר. כי יש ב' מיני נתינה, הא' העשיר שנותן לחבירו מתנה, וא' שנותן לעני. וההפרש שביניהם הוא, זה העשיר אין לו בושה לקבל המתנה, אבל העני יש לו בושה לקבל המתנה. אך כדי שלא יתבייש העני, אם העשיר עושה [את] עצמו כאלו אין לו כי אם זה שנותן לו אין זה בושה [נ"א: אז אין מתבייש]. וזהו המכסה שמים בעבים. דאיתא [משל] בר"מ, חייט שלקח (חתיכות) [חתיכה] שלימה וחותך לחתיכות קטנות [ודקות]. מי שאינו אומן אומר שהוא מקלקל. אך מי שמבין שזה החתיכה על בית יד או על דבר אחר הוא מכיר ויודע הכל [שצריכים לעשות כך לחתיכות קטנות]. נמצא כשרוצה לתפור צריך ג"כ אומן. כך קודם הבריאה היה הוא לבדו ית', ואח"כ ברא את העולמות כדי שיכירו גדלו. ולא ניכר שוע לפני דל, [כלומר] קודם הדלות לא היתה ניכרת האדנות, והוצרך להיות שבירה כדי שיוכר האור. והכל נברא מהחכמה, ה' בחכמה יסד ארץ. ממילא ג"כ אם אני רוצה להעלות [צריך אני להעלות] בחכמה, ראשית חכמה יראת ה'. וכשבא לו לאדם מחשבת (חול) [חוץ] צריך להביא א"ע למדת יראה שהיא בושה, שיבוש לפני הקב"ה [לאמר] כי הלוא הוא ית' שוכן בכאן ואני רק חושב בדברי שטות. ובהגיעו למדת יראה מחשב א"ע לאי"ן, ואין הוא מהחכמה [נ"א: החכמה], ובחכמה אתברירו, וזהו המכסה שמים בעבים, מכסה את השכל בדברים גשמיים. המכין לארץ מטר, כמו המטר מרוה [נ"א: מרטיב] את הארץ לצמוח [בארץ] תבואה, כך השכינה כביכול באה למדריגות תחתונות כדי שיעלה [נ"א: שיעלו]. דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכלא ביה, ויש בושה אל המדריגות התחתונות לעלות. אך השכינה באה בתוך מדריגות התחתונות כמו מטר שבא בארץ ומצמיח את התבואה, המכין לארץ, למדריגות התחתונות, מט"ר, לשון מטרונית"א היא השכינה.

וזהו לכה דודי, המשכיל אומר להשכל, נצא השדה, השד"ה נקרא מה שעושה הכנה למאכל, כמו השדה שמצמיח את התבואה. והתבואה אינה ראויה לאכילה עדיין, כ"א כשמביאין אותה לכפר ומוללין אותה. כך השכל הוא במדריגות התחתונות בעיבור כמו הולד במעי אמו, ואחר כך הוא בא למדת יראה להעלות. וזהו כמו בכפר שמוללין את התבואה כדי [להעלותה] להביאה לעיר. נלינה, כמו דורמיטא, בכפרים, במדת יראה, ואח"כ נשכימה לכרמים, שנבוא לשכל גדול.

סליק ביאור שיר השירים בדרך מוסר.

-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' כז (לא). אוה"א יא, ב.

לכה דודי נצא גו' – שה"ש ז, יב. המכסה שמים גו' – תהלים קמז, ח. בר"מ חייט שלקח כו' – זח"ג כז, ב. ולא ניכר שוע לפני דל – איוב לד, יט. ה' בחכמה גו' – משלי ג, יט. ראשית חכמה גו' – תהלים קיא, י. יראה שהיא בושה – תקו"ז ה, ב. ואין הוא החכמה – תקו"ז תמ"ב פא, ב. שם ת"ע קכז סע"א וקלג רע"ב. ובחכמה אתברירו – זח"ב רנד סע"ב. ראה ע"ח שי"ח פ"ה. שי"ט פ"ט. שם של"ט פ"א. שעה"מ פ' עקב. דמאן דאכיל דלאו דיליה כו' – ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. מטרונית"א היא השכינה – זח"ג רל, א. שם קמו, א.


-----  הערות וציונים  -----

והכל נברא מהחכמה – ראה סי' צה ד"ה ויובן. סי' תכד ד"ה והתירוץ.

וכשבא לו מחשבת חוץ צריך כו' – ראה ריש סי' רעז-א, ושם ד"ה הכלל, ואילך. וראה סי' קצ.

ובחכמה אתברירו – ראה סי' סג ד"ה והנה, וסי' תלד.