ספריית חב"ד ליובאוויטש

ריב

והבוטח בה' חסד יסובבנו. וכשהוא להיפך, שהוא מתיירא תמיד ממדת הדין ומהעונש, אז הוא מתדבק את עצמו בדינים, וח"ו שלא יבוא לו רעה, כמו שנאמר ומגורתם אביא להם. שבכל מקום שאדם חושב שם הוא מתדבק. ואם מחשב בדין הוא מתדבק בדין, וכשהוא בוטח בחסד שם ידבק נשמתו והחסד יסובבנהו. ותמיד יטמין את עצמו [כולו] בהשם יתברך.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י טז, ג (סי' רז). אוה"א פ, א.

והבוטח בה' גו' – תהלים לב, י. ומגורתם אביא להם – ישעיה סו, ד. וכשהוא בוטח בחסד כו' – ראה מדרש תהלים לב, ג. דרשות הר"ן בסוף דרוש הששי בשם הר"ר יונה ז"ל.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לעיל סי' קלד ד"ה וזהו על דמות, ועיי"ש בהערות והנסמן שם. ועיין מדל"י סי' מה (מח) כשהוא מחשב בדברים רעים שהם מסטרא דדינא וכו' עיי"ש. וכן שם סי' לט (מב) [וכ"ה בשמועה טובה סב, א]: כל הדיבורים שמדברים בני אדם וכו' וכשהם מדברים טוב ומדבקים המחשבה בזה הדיבור אז . . וגורמים טוב, וכן כשמדברים רע וכו' רק ירגיל תמיד א"ע בדברים טובים שהם מסטרא דחסד, וכן במחשבתו, ויגרום כך. ובאוה"א מז, א כשהוא מדבר בנסים ובטוב הוא מעורר למעלה טוב וכשהוא מדבר להיפך וכו'. ורג"כ דרכי צדק אות נד: גלה (רבי) [רבו] של מ"ו [כלומר הרה"מ] בר"ה ויו"כ הכתיבה הם המחשבות שחושב, לכן ירגיל עצמו ביומי דדינא לחשוב ע"ע ועל כל ישראל רק מחשבות טובות לחיים ולשלום וכו' עיי"ש (וענין זה הובא ג"כ בשם הרה"מ בעבודת ישראל ר"פ נצבים עיי"ש).

שכל מקום שאדם חושב כו' – ראה סי' סט ובהערות שם.