ספריית חב"ד ליובאוויטש

רכד

כתיב שלח אורך ואמתך המה ינחוני וגו'. (כי כיון) [שיכוון] שהשכינה, שמלא כל הארץ כבודו, (מוליכות מחשבות) [מולכת מחשבתו] מתתא לעילאו ובכח הגדול ההוא ילך במחשבות ויבקעו [נ"א: בכחה הגדול ויבקעו] הרקיעים במחשבתו כאלו הם פתוחות לפניו, (ויכניסם) [ויכנס] לעולם היצירה, ואחר כך לעולם הבריאה, ואחר כך לעולם האצילות. ויהיה יורד במחשבתו למטה ואח"כ יעלה למעלה, ויהיה עולה ויורד במחשבתו כמה פעמים. כי הירידה הוא צורך העליה, כי מכח הירידה שירד, אחר כך כשיעלה יעלה במקום גבוה יותר מאוד. [והמשל] כמו אדם שרוצה לזרוק אבן [הוצרך להשפיל ידו למטה כדי שיעלה במקום גבוה מאד]ז.

וכשיעלה במחשבתו בעולם עשיה, או ביצירה, יכוון שמדבר שם באותו עולם, ודיבורו יוצא מפיו באותו עולם. ויכוון שיש בזה העולם הש"י לנגדו בעשר ספירות, שהוא אין סוף לגדולתו ית' [נ"א: וא"ס מחיה אותן]. וכל (מקום) [מה] שילך למעלה, יכוון שהוא עולה ומתקרב אל השם יתברך במקום גבוה, כמ"ש בזוהר אינו דומה רגלי דמלכא לרישא דמלכא. וגם כל היום, אפילו שלא בשעת התפילה, יעלה עצמו במחשבתו למעלה [תמיד]ח. וצריך כח גדול (למה) [לזה] שיוכל לדבק [עצמו] במחשבתו למעלה, ויחזיק עצמו בכל כחו וכוונתו.

ומתחילה, אעפ"י שיוכל לעלות [למקום גבוה] מאוד, עכ"ז לא יעלה במהירות רק בהדרגה, תחילה אל עולם העשיה [לתקן שם] ואח"כ ליצירה, ואח"כ לבריאה, ואח"כ לאצילות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א צט, ב. לקו"א כח, א. הנה"י ד, א.

שלח אורך גו' – תהלים מג, ג. שמלא כל הארץ כבודו – ישעיה ו, ג. בזוהר אינו דומה כו' – זח"ב פב, א.

-----  שולי הגליון  -----

ו) בשוה"ג בהנה"י יש כאן הגהה: הג"ה נראה לפרש זה סוד מי יעלה לנו השמימה, פי' מי, שהיא השכינה, יעלה לנו תמיד השמימה מכח שם הוי"ה שרמז בסופי תיבות, ומכח מצות מילה הרמוז בראשי תיבות.

ז) בהנה"י: מה שמוריד ידו למטה עם האבן, יעלה האבן בזריקתו למקום גבוה מאד.

ח) בשוה"ג בהנה"י יש כאן הגהה: ואל תתמה איך אפשר זה שיהיה אדם יוכל לחשוב בעולמות העליונים. שזה נודע שיש כח באדם לישב בעיר זו ולחשוב שהוא הולך בעיר אחרת, ורואה שם במחשבתו הבתים ובני אדם, ונראה כמו שהיה מדבר עמהם, והבן. כן הדבר הזה, אע"פ שאדם יושב בחצר בעוה"ז, יש כח בנשמתו ובמחשבתו לקשור א"ע לדבר בעולמות עליונים, ובפרט ששרשו ועקרו בא משם, והוא בעולם הזה כמו גר.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לקו"י סי' מט. וראה שם ג"כ סי' קסט וקעה. ראה עוד מדל"י סי' פז (צז).

לא יעלה במהירות רק בהדרגה כו' – ראה סי' קמח.