רלב-בט

משל למלך שהיו לו ב' בנים ונפלו לשביה, ואח"כ עמדו הבנים ויעצו עצות בעצמם לילך אצל אביהם. אחד הרהר בעצמו שאצל אביו יהיה לו תענוגים גדולים, ולכך רצה לילך אצלו, וכשיש לו תענוג אזי לא תאב לילך אצלו [נ"א: ובשביל התענוג ילך לאביון]. ואחד הרהר בעצמו, כלום חסר בבית המלך כ"א אני, שאני בנו, אני רוצה לשוב אל אבי כדי שיהיה לאבי תענוג בשלימות. ואף על פי שיש לו [כאן] תענוגים אחרים, אעפי"כ תאב לילך אצל אביו כדי שיהיה לאביו תענוג. והנמשל מובן [מאליו].


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י מ, ד (סי' רצג). אוה"א ז, א. לקו"א לט, ב.

-----  שולי הגליון  -----

ט) במקבילות באו סי' רלב ורלב בהמשך אחד, ולכן גם כאן. אבל פשוט שאין קשר ביניהם והמשל צ"ל באנפא נפשיה.

-----  הערות וציונים  -----

השוה המשלים בסי' רפד ושט. רג"כ סי' לו.