ספריית חב"ד ליובאוויטש

רמה

או יאמר תקעו בחודש שופר, ואיתא בגמרא איזהו חג שהחודש מתכסה בו זה ר"ה. פי' כי הקב"ה הוא קדמון, והתורה היא מוקדמת והמצות הם כענפים. ואיתא בזוהר שהמצות הם עיטין איך יהיה לאדם התקשרות עם הבורא יתברך. כי אי אפשר לדבק בהקב"ה אלא על ידי התורה והמצות. ויש במצות ג' בחינות, מעשה ודיבור ומחשבה. עד"מ מצות ציצית ותפילין, הפרשה שלהם בתורה הוא דיבור, והכוונה היא המחשבה, והמצות גופא מעשה. וע"כ אמרו רז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפיליןיז [כאילו] מעיד עדות שקר בעצמו. כי איך יוכל להיות המחשבה להתלבש בדיבור [נ"א: כי איך יוכל להיות המעשה מלובש במחשבה], [כי] על מה ישרה המחשבה והדיבור אם לא על המעשה. אבל כשקורא ק"ש בתפילין [נ"א: בציצית ותפילין] נעשה הדיבור מלבוש להמחשבה והמעשה מלבוש להדיבור. וע"כ תיקנו חז"ל קריאת (הפרשת מועדות) [הפרשה במועדים], כולם ע"ד כוונה הנזכר. ודיבור ומעשה הם בזמנם [נ"א: בזמן], אבל המחשבה אינה בזמן. אעפ"י שגם היא בזמן, מכל מקום עולם העליון נגד עולם התחתון [הוא] אינו בזמן. למשל כשאדם הוא בעל ההשגה הוא יכול להבין דבר ברגע אחד, וכשרוצה לומר צריך לומר כמה שעות. וזהו [פירוש המשנה] יפה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ולכאורה הוא גוזמא, אבל באמת מה שיכול להיות בעוה"ב בשעה אחת צריך להיות בעוה"ז כמה אלפים שנה, כמו שאדם רואה בחלום ברגע אחד מה שאם היה רוצה לעשות זה היה צריך שנה ויותר.

[נחזור לענין ראשון], דהתורה והמצות נקראים יש"ן, והעבירות נקראים חד"ש, כמ"ש חדשים מקרוב באו. דהיינו העבירות באים לאדם מפני שסובר שהוא כבר קרוב להש"י, וזהו לא שערום אבותיכם, דהיינו אהבה ויראה נקראים אבות כנודע. והאיך בא האדם לידי אהבה ויראה, כשאינו משער בעצמו לאמור כך וכך עבדתי כבר את הבורא ית'. והמחשבה נקראת שפר"ה, שמשפרת [את הולד, כי המחשבה משפרת] את הדיבור. והתשובה נקראת ג"כ שפר"ה, שמשפרת, [ועל שם זה מכלל] דעד האידנא לא הוי שפיר, והיינו שעל [ידי] החרטה והתשובה בלב שלם מעלה העבירות עד מקום הלב שהיא המחשבה, ושם מתבררות ומתלבנות.

וזהו תקעו בחודש, דהיינו העבירות, בשופר, דהיינו תשובה שפר"ה כנזכר. ומפרש [הפסוק] מהו חוד"ש, דהיינו (בכסא) [בכסה] ליום חגינו, דהיינו (שכסא) [שכסה] אש של התלהבות שצריך להיות לכל אחד להש"י. ומפרש בגמרא איזה חג שהחודש מתכסה בו, פי' שהתלהבות של התשובה מכסה (נ"א מכבה) ההתלהבות של העבירות, וזהו אש שלמעלה אוכלת אש, זה ראש השנה, שבו התעוררות תשובה בעולם.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א מא, ב.

תקעו בחדש שופר – תהלים פא, ד. איזהו חג כו' – ר"ה ח, ב. הקב"ה הוא קדמון – בר"ר לח, ז. והתורה היא מוקדמת – שבת פט סע"א. שהמצות הם עיטין כו' – זח"ב פב, ב. כל הקורא ק"ש כו' – ברכות יד, ב. תיקנו חז"ל קריאת כו' – מגילה ל סע"ב ואילך. יפה שעה אחת כו' – אבות פ"ד מי"ז. חדשים מקרוב לא שערום גו' – האזינו לה, יז. והמחשבה נק' שפר"ה – (בינה כנ"ל סי' ע, שהיא המחשבה) זו"ח יתרו לד, ב ושם רע"ג. והתשובה נקראת ג"כ שפר"ה – (תשובה איהי בינה) זח"ג קכב, א. בשופר דהיינו תשובה שפר"ה – ויק"ר כט, ו. ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד. אש שלמעלה אוכלת אש – ראה יומא כא, ב. זח"א נ סע"ב.

-----  שולי הגליון  -----

יז) באוה"א נ"א מכ"י "בלא ציצית ותפילין", וגירסא זו נמצאת במנורת המאור להר"י אבוהב, הנר השלישי, הכלל הג', ח"ה שלהי פ"א.

-----  הערות וציונים  -----

א"א לדבק בהקב"ה אלא ע"י התורה והמצות – ראה כש"ט סי' קעד ובהערות שם. ולהעיר מריש סי' רמח שאין מי שיכול לסבול כו'.

ויש במצות ג' בחינות כו' – ראה סי' עא ד"ה ונחזור.

וזהו יפה שעה אחת כו' – ראה סי' שצא וסי' תמד.

העבירות באים לאדם כו' – ראה כש"ט סי' כט וסי' רסד ובהערות שם. ולעיל סי' קטו ד"ה וזהו.

והמחשבה נקראת שפרה שמשפרת כו' – ראה סי' ע ובהערות שם.