ספריית חב"ד ליובאוויטש

רנב

הוריני ה' דרכך וגו'. הנה ידוע כי דרך נקרא דרך כבושה, ואורח נקרא שאינו כבושה, ויכולים לפעמים לתעות לילך מתוכה למקום סכנה, משא"כ בדרך כבושה שאין מקום לתעות מתוכה.

כן באדם יש ב' ענינים אלו. יש לאדם דרך כבושה בעבודת הבורא יתברך שאם ילך תמיד בזה הדרך בוודאי לא יתעה מתוכה, דהיינו אדם שפירש א"ע מכל הענינים ואינו עוסק רק בתורה [ובמצות] יומם ולילה, ואינו מדבר רק דברים ההכרחיים ולא יותר. ויש גם כן דרך אחר שאינה כבושה, ונקרא אורח, דהיינו אדם שמדבר לפעמים עם בני אדם, אך הדיבורים הם לשם שמים, דהיינו שמדבר אלה הדברים שיבוא מהם איזה מוסר או אהבת ה' או יראת ה' וכיוצא, או אדם שיודע להעלות דיבורים למעלה בקדושה, כידוע מכמה בני אדם. נמצא כי בוודאי מותר לדבר בדיבורים האלו. אך סכנה יש בדברים אלו, כי אולי יתעה מן הדרך הטוב ויתחיל לדבר דברים בטלים גם כן, כדרך המון עם. ועל זה צריך האדם להתפלל ולבקש מאתו יתברך שיסייע אותו כשירצה לילך בזה האורח, כי בלתי סיוע מאתו יתברך (כביכול) [בקל] יכול האדם לתעות באותו דרך הנזכר. לכך צריך לחגור מתניו בתפילה שלא יבוא לידי מכשול עבירה ח"ו.

וזהו פירוש הפסוק הוריני ה' דרכך, ר"ל הוריני שאדע הדרך הכבושה, ואז אהיה יכול לילך בה בעצמי, ונחני באורח מישור, פי' באורח שאוכל לתעות בה, בקשתי שתנחני בסיוע ועזר וסעד שאלך במישור ולא בעקלתון, כי זולת העזר שלך ח"ו אוכל לתעות [בה] כנזכר.

וזהו רמז הפסוק בכל דרכיך דעהו (וגו') [והוא יישר ארחתיך]. פי' בכל הדרכים הכבושים צריך האדם בעצמו לידע היטיב [נ"א: הטוב] איך ילך ויתנהג בהם, וזהו יכול האדם [בעצמו] לידע ולהתנהג, והוא, פי' הוא ית', יישר ארחותיך, אפילו אותן הדרכים שאינם כבושים יישר לפניך, ויהיה לך לסיוע ולעזר שלא תתעה.

עוד נראה לי באופן אחר. כי זה ידוע שיצר הטוב ויצר הרע מתלחמים תמיד [זה עם זה] באדם. ושניהם נקראים אורחים. היצר הרע נקרא אורח כמ"ש ויבא (אורח אל האיש) [הלך לאיש גו' לעשות לאורח], והיצר טוב כל שכן שנקרא אורח כי אינו מצוי כל כך אצל האדם, כי אין הכל שומעין לו, ומה גם שאינו בא אל האדם עד לאחר י"ג שנה. וכך הוא המשך הפסוק, בכל דרכיך דעהו כפשוטו, בכל המעשים אשר אתה עושה, אפילו דברים שהם צרכי האדם (הגשמיות) [הגשמיים], בכולם דעהו, יהיה כוונתך לשם שמים. נמצא כי בזה יוכל האדם לעשות פשרה בין היצ"ט והיצה"ר, כי שניהם נהנים ממעשיו, כי הוא אוכל ושותה ומתענג ובשאר דברים גשמיים ברצון היצה"ר, וגם עושה רצון היצ"ט כי כל מעשיו הם לשם שמים. וז"ש והוא יישר ארחותיך, ר"ל כשתקיים תחילת הפסוק בכל דרכיך דעהו, אז המדה הזאת בעצמו יישר ארחותיך, ר"ל יפשר בין ב' האורחים שבך, כי שניהם יתרצו בזה כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י יז, א (סי' ריז). אוה"א עח, ב. צוה"ר סי' קא.

הוריני ה' דרכך גו' – תהלים כז, יא. דרך נקרא כו' ואורח כו' – זח"ג פח רע"א. ראה זח"ב רטו רע"א. בלתי סיוע מאתו ית' כו' – ראה סוכה נב רע"ב. וזהו רמז הפסוק בכל כו' – לקו"ת להאריז"ל ריש ס' משלי. בכל דרכיך דעהו – משלי ג, ו. והוא יישר אורחותיך – שם. שיצה"ט ויצה"ר מתלחמים כו' – זח"א פ רע"ב. ראה ברכות ה רע"א. היצה"ר נקרא אורח כו' – סוכה נב, ב. ויבוא גו' לאורח – ש"ב יב, ד. והיצ"ט . . שאינו בא כו' – אדר"נ טז, ב. קה"ר ד, יג. זח"א קעט סע"ב. בכל דרכיך גו' – משלי ג, ו. בכל המעשים כו' אפילו דברים כו' – ראה רמב"ם הלכות דעות פ"ג. טושו"ע או"ח סי' רלא. כל מעשיו הם לש"ש – ע"פ אבות פ"ב מי"ב.

-----  הערות וציונים  -----

דרך נק' דרך כבושה כו' – ראה סי' רי.

להעלות דיבורים למעלה בקדושה כו' – ראה סי' סב, צז, שיז, שכג. לקו"י סי' נ ועה. וראה כש"ט סי' ח, לב-ב, קג, רג, שסו, שעג. ועיין דמ"א פ' וירא ד"ה או יאמר (הב'), ושם פ' חיי שרה ד"ה או יאמר ואברהם זקן (הד').

אך סכנה יש בדברים אלו כו' – ראה סי' צז סד"ה וז"ש, וסי' שכג ד"ה והנה. להעיר מצוה"ר סי' סה ובהערות שם, ומהמובא לעיל בהערות לסי' קכג (ד"ה ולא כמו שאר בני אדם) בענין העלאת מ"ז עיי"ש.

וזהו רמז הפסוק בכל דרכיך גו' – כן מבואר בלקו"ת להאריז"ל, ריש ס' משלי.

וזה יכול האדם בעצמו כו' – להעיר מסוף סי' רכט ועיי"ש בהערות.

בזה יוכל האדם לעשות פשרה כו' כי שניהם כו' – להעיר מסי' רמו, תטז, תל.