ספריית חב"ד ליובאוויטש

רס

כתיב הרים כדונג נמסו וגו', ובפסוק של אחריו כתיב יחד הרים ירננו. כיצד יתקיימו שני מקראות הללו. ואפשר לומר כי ידוע מ"ש רז"ל אין הרים אלא האבות. וגם אמרו רז"ל האבות הן הן המרכבה. ויש להבין איך הוא שהאבות התחתונים יהיו המרכבה. אך ידוע כי [מדת] אברהם הוא מדת אהבה שהוא מדת החסד, ויצחק מדתו יראה, ויעקב תפארת המכריע. ואמרו רז"ל ג' סימנים בישראל רחמנים ביישנים גומלי חסדים, שהם ג' מדות של האבות מתתא לעילא. רחמני"ם הוא מדת יעקב, ביי"שנים [הוא] מדת יצחק, כי הירא מחברו הוא בוש ממנו, וגומלי חסדים הוא מדת אברהם, שהוא אהבה חסד. והנה זה לעומת זה עשה אלהי"ם, כי כמו כן יש בטומאה ג' מדות הנזכרים הנקראים אבות הטומאה. אך ההפרש שביניהם, כי בקדושה כל הג' מדות כלולים זה בזה. למשל האוהב את חבירו מרחם עליו, [ואם] לפעמים שלא יוכל למלאות חפץ חבירו הוא בוש ממנו, נמצא כי שלשתן כלולים זה בזה, והם כמו אחד, שכן בקדושה הוא אחדות גמור. אבל בטומאה הג' מדות הם נפרדים, יתפרדו כל פועלי און, שהוא אהבה זרה דבר אחד, וירא מדבר אחר, ומרחם על דבר אחר.

וז"ש הרים כדונג נמסו, ר"ל הרים של טומאה. ולכן לא נאמר כאן יח"ד, לפי שאין להם אחדות רק פירוד כנזכר. אבל בפסוק ב', המדבר בהרי אבות הקדושה שהם אחדות גמור, לכן נאמר יח"ד הרים ירננו.

ופי' הפסוק יתפרדו כל וגו' רומז אל הנזכר. כי המדות רעות אשר באדם ח"ו נקראים פועלי און, שהם המביאים אותו לידי און עצמו, שהוא עבירה ממש. והמדות הזרות אין להם יחוד וחיבור יחד, לכך אמר יתפרדו כל פועלי און, כי הם נפרדים ואין להם אחדות. ולכך אמר פועלי און, ולא אמר עושי און, לרמז כי אף הפועלים של און אין להם אחדות כנזכר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ח, ג (סי' קכח). אוה"א צו, ב. צוה"ר סי' קלט.

הרים כדונג נמסו גו' – תהלים צז, ה. יחד הרים ירננו – תהלים צח, ח. אין הרים אלא האבות – שמ"ר טו, ד. ר"ה יא, א. האבות הן הן המרכבה – בר"ר מז, ו. אברהם כו' יצחק כו' יעקב כו' – זח"ב קעו, א. זח"ג שב, א. ג' סימנים בישראל כו' – יבמות עט, א. שהם ג' מדות של האבות – ראה חדא"ג למהר"ל שם. נתיבות עולם, נתיב הבושה פ"א. תורת משה להרמ"א, ר"פ עקב. זה לעומת זה גו' – קהלת ז, יד. כמו כן יש בטומאה כו' – זח"ג מא, ב. שם ע, א. תקו"ז ת"ע קכה, ב. פרדס רמונים שכ"ה פ"א ופ"ד. בקדושה . . כלולים זה בזה – ראה זח"ג ע, א. ושם רמד רע"א. תקו"ז תל"ד סט, א. בטומאה הג' מדות הם נפרדים – ראה זח"ג רמד רע"א. תקו"ז שם. יתפרדו כל פועלי און – תהלים צב, י. הרים של טומאה – ראה זח"א קכו, א. שם קלג סע"ב. זח"ג רח, א.

-----  הערות וציונים  -----

ראה תורי זהב ס"פ נח: שמעתי ששאלו להרב הקדוש מו"ר דובער ממעזיריטש ז"ל דשני כתובים מכחישים זה את זה, דלפעמים כתיב יחד הרים ירננו, ולפעמים כתיב הרים כדונג נמסו, ושניהם קאי על עתיד. ותירץ הוא ז"ל דהרים אלו האבות, והם אהבה ויראה ותפארת, והם באחדות גמור. כי אם יתבונן אדם ביראתו ית' יבא לאהבה גדולה שהוא מלך נורא ומשגיח על עולם השפל ובריות שפלות להיטיב להם. וכן בהיפך, אם מתבונן באהבתו ית' שהוא משגיח עליו בכל עת ואם היה נעדר השגחתו ית' ממנו על רגע יבוטל מציאותו, אז יבא ליראתו שיהיה ירא ממנו. מה שאין כן בקליפה. הגם שזה לעומת זה עשה אלקים, ויש גם כן אהבות ויראות רעות, מכל מקום המה נפרדים, כי כשיש לו מורא מרוצח לא יוכל לבא ממורא זו שיאהוב אותו, וכן אם ייאהוב לאיזה אהבה רעה אי אפשר שיבוא מאהבה זו שירא ממנה. וזה אמרו יחד הרים, ר"ל אותם ההרים שהם חסד גבורה תפארת שהם ביחד באחדות אחד, שהם חסד גבורה תפארת דקדושה, ירננו. והרים חסד גבורה תפארת דקליפה שהם הרים נפרדים, כדונג נמסו, כי לעתיד יהיה בלע המות לנצח, ויהיה הרמות הקדושה ולא ישאר עוד קליפה.

אברהם הוא כו' ויצחק כו' ויעקב תפארת המכריע – ראה סי' ב וריש סי' רנה.

ג' סימנים כו' שהם ג' מדות של האבות – ראה סי' ב ד"ה והנה יש. סי' קיד ד"ה וז"ש רז"ל. וראה חדושי אגדות למהר"ל ליבמות עט, א. נתיבות עולם, נתיב הבושה פ"א. תורת משה להרמ"א ר"פ עקב.

מתתא לעילא – להעיר שברמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ט הי"ז הסדר ביישנים רחמנים וג"ח (וכ"ה בדב"ר ג, ד). ובתורת משה שם מבואר ע"פ סדר זה. ועיין היטב בלקוטי שיחות לכ"ק אדמו"ר זי"ע ח"ל ע' 63, ושם ע' 65 ואילך.

זה לעומת זה כו' כי כמו כן כו' – ראה ספר הבהיר סי' יא–יב. זח"א קסא, א. תניא אגה"ק סי' כה.

כמו כן יש בטומאה כו' אבות הטומאה – ראה צוה"ר סי' פז ובהערות שם. כש"ט סי' רנח. ושם סי' לא ותג. לעיל סוף סי' סו. ולהעיר מזח"ג מא, ב ושם ע, א.

בקדושה כל הג' מדות כלולים זה בזה – ראה זח"ג ע, א ובהערות הסמוכות.

הג' מדות כלולים זה בזה – ראה תקו"ז תס"ט קטז, ב. ושם תמ"ז פד, א. וראה זח"ב קפה, ב. תקו"ז ת"ע קכה, ב. תניא אגה"ק סי' יג.

בקדושה הוא אחדות גמור – ראה זח"ג ע, א. שם פג, א וקט, א. וראה שם רמד רע"א. תקו"ז תכ"ד סט, א. להעיר מויק"ר ד, ו.

בטומאה . . הם נפרדים – ראה זח"ג רמד רע"א. תקו"ז ריש תכ"ד. תניא ספ"כ וספל"ג.

הרים של טומאה – ראה זח"א קכו, א. שם קלג סע"ב. ושם קנח, א.