| << | >> |
מאויבי תחכמני. ר"ל שהיה התפשטות והסתלקות, וזה ההסתלקות היה כמו אויב לי שהוא אור חוזר. אבל מזה תחכמני, החכמה באה [מזה] [נ"א: היה בא בחכמה]. וזהו ישת חושך סתרו, ר"ל מזה ההסתלקות שהוא חושך בא סתרו. וזה יתרון לאור מן החושך.
ועוד, יתרון לאדם [נ"א: ויתרון אור מן האדם] אשר עושה עצמו כחושך, [וזו] ישת חושך סתרו, [ר"ל] אם הוא עושה את עצמו כחושך שם סתרו. וזהו מלא כל הארץ כבודו, זה האדם אשר שפל בארץ שם כבודו.
----- מקורות ומראה מקומות -----
אוה"א לז, א. כתבי קודש כב, ד.
מאויבי תחכמני – תהלים קיט, צח. ישת חשך סתרו – תהלים יח, יב. יתרון לאור מן החושך – ע"פ קהלת ב, יג. מלא כל הארץ כבודו – ישעיה ו, ג.
----- הערות וציונים -----
אם הוא עושה את עצמו כחושך שם סתרו – ראה סי' שעג ושצד.
| << | >> |