ספריית חב"ד ליובאוויטש

ער

הכפירים שואגים לטרף וגו' [יאספון]. פי' כי הקב"ה ברא את העולם, ואיתא בזוהר בגין דיתקרי רחום וגו'. ואיתא בכתבי האר"י זלה"ה מפני מה מחויב האדם לכבד את אחיו הגדול, כי עיקר הזרעית [נ"א: הזריעה] בו הוא, וממה שנשאר נולדו שאר האחין, והוא להם כמו אב. ואם כך הוא בדבר גשמיות, קל וחומר בדבר רוחניות. כי כל המחשבות שבעולם באים ממחשבתו הקדומה יתברך, והמחשבה היתה בגין דיתקרי רחום וגו'. ונמצא כי נמשך הרחמנות בכל [נ"א: שהכל נמשך מרחמנות]. ויש למעלה מארי דחסד ומארי דדינים, והדינים [נ"א: נמצא הדינים] אין להם פה לקטרג כי אין רצון המלך בדין רק ברחמנות, אך כי הם נבראו בשביל זה. וזה דומה כמי שצוה אותו המלך לעשות דבר המכעיסו, ואין לו ברירה כי מחויב לעשות, ועושה שלא ברצון. כך המקטריגים מחויבים [לעשות] התמנותם [נ"א: שעושים בחיוב התמנותם], אך הם רוצים ג"כ שלא יציית [נ"א: ישמעו] להם.

וזהו הכפירים שואגים לטרף. [הכפירים] הם המקטריגים, שואגים, הם צועקים לטרוף, ולמה ברא אותם הש"י לטרוף, מוטב היה ולבקש מאל (אכלם), פי' ממדת החסד, [אכלם], החיות שלהם. תזרח השמש, פי' מדת הרחמנות נקרא שמ"ש, יאספון, הם נאספים ממציאותם [כי בזה יכריתו הדינין]. כי נבראו הדינים שהוא יתברך אוהב את זאת, נמצא כי יש בגבורה מדת אהבה, אבל כשאדם מגביר האהבה [נ"א: רחמים] מבטל הדין ממציאות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א לח, ב. לקו"א מז, א.

הכפירים שואגים גו' – תהלים קד, כא-כב. ואיתא בזוהר בגין כו' – זח"ב מב, ב. זח"ג רנז, ב. ואיתא בכתבי האר"י זלה"ה מפני מה כו' – שער המצות פ' יתרו. לקו"ת ושער הפסוקים פ' וירא. מחויב האדם לכבד כו' – כתובות קג, א. ויש למעלה מארי דחסד כו' – זח"ב יח, א. כמי שצוה אותו המלך כו' – ראה זח"ב קסג, א. תזרח השמש יאספון – תהלים קד, כב. מדת הרחמנות נקרא שמ"ש – ראה זח"ב קטו סע"ב. זח"א רג רע"ב.

-----  הערות וציונים  -----

ואיתא בכתבי האר"י זלה"ה כו' – ראה לעיל סי' רו ד"ה ועוד.

כי יש בגבורה מדת אהבה כו' – להעיר מסי' עג. רג"כ סי' קנב ד"ה וזהו ויסעו.