ספריית חב"ד ליובאוויטש

רעט

להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות. פי' כשאדם בבהירות, ר"ל בדביקות, חסדיך. ואמונתך בלילות, פי' כשאדם לפעמים נופל ממדריגה והוא בחשיכה בענין הדביקות, אז על כל פנים יהיה לאדם זה האמונה הידוע. וזכור כי בוקר ויום הנזכר בפסוק הוא לשון בהירות, וערב ולילה הנזכר בפסוק הוא לשון (עבירה) [עכירות]מט.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

לקו"י ד, ד (סי' ק).

להגיד בבוקר חסדך – תהלים צב, ג.

-----  שולי הגליון  -----

מט) בלקו"י לשון עבירות, ונראה שצ"ל לשון עכירות, לעומת בהירות דבוקר ויום, וכנ"ל "והוא בחשיכה בענין הדביקות".

-----  הערות וציונים  -----

נכפל לקמן סי' שפג. הובא באורח לחיים פ' בשלח ד"ה ויאמר משה ואהרן: הרב המגיד זלה"ה אמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות כי בהיות האדם בשכל ובמוחין חזקים הוא מכיר את השי"ת ויוכל להמשיך חסדים, ובזמן שח"ו נפילת המוחין אז יחזק האדם עצמו עפ"י אמונה לעבודת השי"ת, וזהו באמונתך בלילות ע"כ. וראה אוה"א כג, ב: יום ולילה, יום הוא שכל גדול ולילה הוא שכל קטן. ויום הוא היו"ד משפיע למ' דרך הו'. (וראה לעיל סי' רנה ד"ה וזה נ"ל.)