פסוקים מלוקטים

רפא

נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. פי' שבשביל מה שעושים המצוה הזאת מעוררים, אם בשביל עוה"ז מביא שפע בעולם הזה, ואם בשביל עוה"ב מביא שפע בעולם הבא. וכפי"ם נקראים המצות, שהם גורמין השפע הנתונה [נ"א: שפע הנתינה], כמו היד שמושיט. וראוי שלא לעשות רק שיהיה להקב"ה תענוג, כמשל הצפור המדברת כמבואר במקום אחר. כך הש"י מניח שירה של כל העולמות לאין קץ, וכל המלאכים חשים לשמוע את דברי האדם. ויאמר בלבו מה אני נבזה ושפל שאביא תענוג [גדול] של הקב"ה בכל העולמות. ואל יאמר שמחמת שפלותו אין להקב"ה תענוג [בו], אלא אדרבא הוא יתברך שוכן את דכא ושפל רוח. והתענוג הוא דבר גדול, אז תתענג על ה', וצריך לעשות בשביל זה המצות. וזהו נשא לבבינו, פי' מחשבותינו, אל כפי"ם, פי' להמצות, שהמצות יהיו לשם אל שבשמים.

כי דוד המלך ע"ה אמר כי חסד ה' מלאה הארץ, זהו חסד גדול שיהא ה' מלא (בארצות) [הארץ], דבר גשם [נ"א: גס] כזה ויתלבש בו רוחני כזה. ומשה רבינו ע"ה אמר אשר מ"י אל בשמים. פי' מ"י נקרא השכל שאינו מושג, וזהו מ"י, פי' מדת מ"י הוא א"ל, לשון חסד, בשמים, שהמדה הזאת היא בהירות גדול מאוד שאפילו שמים אינם סובלים אותו, רק מחמת חסד. וזהו פי' הקב"ה מנענע בראשו, כמשל אחד שמנענע את הכלי שיקבל יותר.

וזהו שכתב בפרקי היכלות שכשהקב"ה שורה על הכסא נופל על החיות אש חרשו"ת. פי' כשהקב"ה שורה על הדיבורים, אזי נופל על חיותו של אדם אש חרשו"ת פי' יראה גדולה, כמו החרש (והמשביר) [והמסגר], כשפותחין בדבר הלכה נעשו הכל כחרשים, שאינם מבינים מה שמדברים. כך נופלת עליו יראה ואינו יודע היכן הוא, ואינו רואה ואינו שומע, כי נתבטל כח הגשמיות.

וזהו פירוש אשרי למלך שמקלסין אותו בביתו כך, שיהא הגוף ביתו של הקב"ה, דצריך להתפלל בכל כחו עד שיופשט מהגשמיות, ויושכח מעצמו, רק הכל בהשם יתברך, כל עשת מחשבותיו [נ"א: עיקר מחשבתו] יהא בו, ולא יהא זוכר כלל כמה הוא מתפלל בכוונה, דאם כן הוא זוכר בעצמו. וכל זה הוא ברגע אחת בבריקות ראה [נ"א: כברק תראה], (דהיא באה) [דהוא בא] למעלה מהזמניות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ב, ב. לקו"א לג, ב.

נשא לבבינו גו' – איכה ג, מא. כמשל הצפור המדברת כמבואר במ"א – לקמן סי' שי ושפח. וכל המלאכים חשים כו' – ראה שהש"ר ח, יא. וראה חולין צא סע"ב. ספרי האזינו סוף פי' שו. זח"א מ, א. שוכן את דכא גו' – ישעיה נז, טו. אז תתענג גו' – ישעי' נח, יד. חסד ה' מלאה הארץ – תהלים לג, ה. אשר מ"י אל בשמים – ואתחנן ג, כד. מ"י נקרא השכל שאינו מושג – ראה זח"א א, ב. א"ל לשון חסד – זח"ג ל, ב. שם לא רע"א. הקב"ה מנענע בראשו – ברכות ג, א. החרש והמסגר – מ"ב כד, יד. כשפותחין בדבר הלכה כו' – סנהדרין לח, א. חגיגה יד, א. אשרי למלך שמקלסין כו' – ברכות ג, א.

-----  הערות וציונים  -----

חסד ה' מלאה הארץ כו' – ראה סי' רטו.

וזהו פירוש אשרי כו' – נכפל לקמן (בשנויים קלים) סי' תכט. להעיר שגם באוה"א מובאים ב' הנוסחאות כנסמן במקבילות.

דצריך להתפלל כו' עד שיופשט מהגשמיות כו' – ראה סי' תטו ותלב. להעיר מטושו"ע או"ח ריש סי' צח. ועיין כש"ט סי' קצט-א ובהערות שם.