רפד

נקבה תסובב גבר. פי' כי הטבעיות להיות שכל אחד מישראל יעשו רצון הבורא יתברך, כמו האיברים שעושים רצון השכל. אם השכל חושב לילך למקום פלוני, הולכים הרגלים, וכל [נ"א: והן] האיברים. כן הוא יתברך השכל שלנו השלם, ואנחנו האיברים שלו יתברך כביכול, וראוי לעשות רצונו. אך זה החומר הוא המעכב את האדם מן העבודה. אך קשה, והלא החומר ג"כ ממנו יתברך, למה הוא מעכב. אך [מפני] שהוא גשם גדול ולא ראה אור מימיו, וסובר שאין שום אור. אך כשיבוא משיח צדקינו בב"א, אפילו הגוף יבוא למדריגה גדולה שלא יעכב את העבודה, ואדרבא יעבוד את ד' ביותר. כמשל בן המלך כשצר לו בורח אל אביו, וכשצר לו מאוד [אזי] בורח יותר. כך הגוף הוא בחשכות גדול, וכשיראה מאורות אזי ירוץ מאוד. והצורה נקרא גבר, והחומר נקרא נקבה. וזהו הגוף, שהוא נקב"ה, תסובב גבר, הוא הצורה, ויעבוד יותר.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ד, ב. לקו"א לו, א.

נקבה תסובב גבר – ירמיה לא, כא. הטבעיות להיות שכ"א מישראל כו' – ראה רמב"ם הלכות גרושין ב, כ. האברים שעושים רצון השכל – ראה זח"ג פג, א. שם רפב רע"ב. ואנחנו האברים שלו ית' כביכול – ראה זח"ג יז רע"א. והצורה נקרא גבר כו' – חדא"ג למהר"ל ב"מ נח, ב. ראה זח"א (מדה"נ) קכט, א. שם קפא, ב.

-----  הערות וציונים  -----

להעיר מירושלמי ברכות פ"ד ה"ב (את חפץ ואנו חפצים כו'). כד הקמח, סוף ערך תענית.