רצה

אמר עצל ארי בחוץ וגו'. על דרך לא יניח ידו תחת טיבורו. כי יש ב' מיני מדריגות. הא' כמו רשב"י ע"ה, דהוי אדכי שוקי דטבריא, שהיה מעלה כל המדריגות התחתונות להקדוש ברוך הוא. כמשל בן המלך ששלח אותו אביו בכפרים לבקש אוצרו שנאבד [מאתו]. ממילא הבן מדבר עם כל בני הכפרים הבזוים, אע"פ שאין זה כבודו, מכל מקום עושה זאת כדי שאולי ידבר הבן כפר מן האוצר. כן צריך להניח עצמו למדריגות התחתונות כדי שיעלה אותם, את האהבה והיראה רעה ושאר כל המדות כידוע. אך עלותם הוא כך, דרבי ישראל בעש"ט זללה"ה אמר צוהר תעשה לתיבה, שיהיו האותיות מצהירים [נ"א: שיהא מצהיר את האותיות], תחתים שנים [ושלישים] תעשה (את התיבה), כמ"ש בסי' א'ג וע"שד.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א ט, ב. לקו"א מא, א.

אמר עצל גו' – משלי כב, יג. לא יניח ידו כו' – נדה יג, ב. רשב"י ע"ה דהוי אדכי כו' – זח"ב לז, רע"א. זח"ג עב, ב. ירושלמי שביעית פ"ט סה"א. צוהר תעשה גו' תחתים גו' – נח ו, טז. כמ"ש בסי' – לעיל סי' יח.

-----  שולי הגליון  -----

ג) ראה מש"כ בהערות בסוף הספר.

ד) חסר ביאור מדריגה הב', ואולי הוא המבואר לעיל סי' מד בפירוש הפסוק אמר עצל.

-----  הערות וציונים  -----

כמו רשב"י ע"ה כו' – ראה סי' שכה.

כמשל בן המלך כו' כן צריך להניח עצמו כו' – ראה סי' שו. וראה כש"ט סי' שנו, וכן שם סוף סי' קלו.

דריבעש"ט זללה"ה אמר כו' – לעיל סי' יח. וראה סי' יז.

כמ"ש בסי' א' – ראה בהערות לסי' יז.