רצו

טבעו בארץ שעריה. [פי'] כי בדבר [שהוא במדריגות] אי"ן לא שייך שבירה, [כי השבירה שייך בדבר שהוא מדה או כלי]. נמצא אם האדם מחזיק את עצמו לאי"ן, מחזיקה דביקות בהקב"ה. כמשלו המלך עמד בבית ושר גדול אשר (המלוכה) [במלוכה] שלו עמד אצל הפתח כעני, ובעל הבית לא חלק כבוד להשר, והשר לא הקפיד [על זה]. ואם היה בפני עצמו בבית, היה חולק לו כבוד והיה בוש לפניו, אך [עתה] נתבטל ממציאות המדות הגדלות שלו והיראה מלפניו, במדות של המלך. כי בהתדבקות האדם עם המלך מלכי המלכים הקב"ה יתבטלו מדות שלו, שלא יש יראה ואהבה רק אותו יתברך ולא יפאר רק אותו [נ"א: שלא יאהב רק אותו. ונ"א: ויאהב ויפאר רק הבורא ית'].

וזהוז למה הצדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה. הצדיק נקרא מי שמקושר תמיד בהקב"ה. נמצא כשעומד תמיד לפניו אינו מחשב עצמו לכלום, כמשל נר לפני האבוקה, וכשאינו מקושר אזי יש לו תאוות [אחרות].

[וזהו טבעו בארץ, ר"ל שמחזיק את עצמו לארץ, לאי"ן בעיניו, שעריה, ר"ל המדות. וכשאין לו שום מדה אזי אין שייך אצלו שום שבירה. וזהו מכל חטאתיכם, [מה שנחסר לכם, לפני ה' תטהרו, כשיבוא הדבר]ח.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' פ (צא). אוה"א יב, א. לקו"א מז, א.

טבעו בארץ שעריה – איכה ב, ט. למה הצדיקים דומין כו' – פסחים ח, א. שעריה ר"ל המדות – ראה זח"א קג, ב. ובהג' החיד"א שם.

-----  שולי הגליון  -----

ה) נ"א במדל"י: מחמת דביקותו בבורא ית', כמו השר אפילו הוא גדול שבכל שרי המלוכה, בעמדו לפני המלך הוא בעיניו כמו קטן, ואינו רוצה שיעשה לו שום כבוד מחמת גדלו ושררותו כמו שעושים לו כשהוא בביתו בפני עצמו, כי אז עושים לו כבוד ובושים ויראים ממנו. אמנם כשהוא לפני המלך, הוא וכל מדותיו נתבטלו מפני יראתו ובשתו מפני המלך. וזהו טבעו (כבפנים).

ו) נוסח המשל באוה"א: המלך עמד בבית גדול אשר במלוכה שלו, ושר א' עמד אצל הפתח כעני, ובעל הבית לא חלק לו כבוד להשר (כבפנים).

ז) וזהו . . תאוות ליכא במדל"י.

ח) הסיפא ע"פ מדל"י ולקו"א, וקאי על מה שהובא במקבילות לפני ביאור הפסוק טבעו בארץ שעריה (והובא לקמן סוף סי' תא), וז"ל שם: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. פי' דהנה כתיב נודע בשערים בעלה ואיתא בזוהר כל חד לפום שיעורא דיליה. על ידי המדות אהבה ויראה הקב"ה מקשר את עצמו כביכול עם האדם. טבעו בארץ שעריה (כבפנים). וזהו למה כו' אינו במדל"י.

-----  הערות וציונים  -----

כי בדבר שהוא במדריגות אי"ן לא שייך שבירה – ראה סי' שע. ורג"כ סי' צה ד"ה ולבאר; סי' צז ד"ה וזהו; וסי' שכט; שבמ"ה אין בו שבירה.

כמשל המלך כו' – ראה סי' סז ד"ה ונבין. רג"כ סי' שפב. השוה המשל במדל"י סי' כו (ל).

חטאתיכם מה שנחסר לכם – ע"פ מ"א א, כא. ראה פרש"י לויצא לא, לח.