רצז

ועינינו מאירות כשמש וכירח. השמש אינו מקבל משום דבר, והירח היא מקבלת האור מן השמש. אך בזה יש לה יותר תענוג, כי השמש אין לה תענוג, כי תענוג תמידי אינו תענוג, אבל הירח יש לה תענוג בהגיע לה אור. והתענוג הוא מדריגה גדולה, אז תתענג על ה'. כמשל עני אחד שמשתכר מאה זהובים יש לו יותר תענוג מהמלך. והאדם צריך לאחוז בשניהם, כמו משה רבינו ע"ה שהיה במדריגת שמש, שלא היה מקבל, והיה אוחז את עצמו שהוא מקבל. וכשבא לאדם התלהבות צריך לאחוז במדת היראה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א יב, ב.

ועינינו מאירות כו' – סידור, נשמת כל חי. והירח היא מקבלת כו' – זח"א רלו סע"ב. שם רמט, ב. אז תתענג על ה' – ישעיה נח, יד. משה כו' במדריגת שמש – ב"ב עה, א. זח"ג רס סע"ב.

-----  הערות וציונים  -----

הובא באוה"ת להצ"צ, ר"ה, ע' א'ת בתוס' הגהות.

תענוג תמידי אינו תענוג – ראה סי' לה ובהערות שם.

וכשבא לאדם התלהבות צריך כו' – ראה סוף סי' קכד ובהערות שם.