שב

או יאמר שרפים (עומדים), כמו הנחשים השרפים, עומדים, ברשעתם, ממעל לו. דשאנו אומרים אדני שפתי תפתח, פי' השכינה, עולם הדיבור, שאם אינה מתלבשת בפה אין הפה יכול לדבר. אבל הרשע אומריא שפתינו אתנו [ומי אדון לנו], שהוא בעצמו מדבר, ונרגן מפריד אלוף, שמפריד את עצמו מאלופו של עולם, דיבורו מעולם הדיבור ומחשבתו (הוא) מעולם המחשבה. וזהו ממעל, עולמות העליונים, אומר [שהוא] לו, שהוא בעצמו. [בשתים יכסה כו'], על דרך ביום (ברוא) [עשות] ה' אלהי"ם ארץ ושמים, פי' אפילו בארציות יש אהבה ויראה, שזהו הוי"ה אלהי"ם. כי אפילו הגנב יש לו אהבה ויראה, אהבת ממון ויראה שלא יהיה לו מה לאכול, לכך עושה עבירה זאת, וכן בכל הדברים כידוע. וזה בשתים, באהבה ויראה של קליפות, יכסה פניו, שאין לו [בושה מ-]מלך מלכי המלכים הקב"ה, ויכסה רגליו, שאין לו אמונה, שאילו היה מאמין בהקב"ה, שהקב"ה לפניו, לא היה חוטא, ובשתים יעופף, לקליפות רחמנא ליצלן.

או יאמר [על הצדיק, ממע"ל, כל העולמות שלמעלה, לו, לא נבראו אלא בשבילו, על דרך כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. או יאמר] ממעל לו, על דרך אז תתענג על ה', התענוג הוא כביכול למעלה מהש"י.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א יג, א. לקו"א מא, ב.

שרפים עומדים ממעל לו – ישעיה ו, ב. הנחשים השרפים – חוקת כא, ו. אד' שפתי תפתח – ריש העמידה (תהלים נא, יז). שפתינו אתנו – תהלים יב, ה. ונרגן מפריד אלוף – משלי טז, כח. שמפריד את עצמו מאלופו של עולם – ראה זח"ג טז רע"ב. שם לא, א. ביום עשות ה"א ארץ ושמים – בראשית ב, ד. אהבה . . הוי"ה – ראה זח"ג רסז, ב. ויראה . . אלהי"ם – ראה זח"ב צו, א. תקו"ז תנ"ו פט, ב. אז תתענג על ה' – ישעיה נח, יד. כל העולם כולו כו' – ברכות ו, ב. כביכול למעלה מהש"י – זח"ב פג רע"א. זח"ג צד, ב.

-----  שולי הגליון  -----

יא) בלקו"א: אבל הרשעים אומרים גם כן אדני שפתי תפתח, ובאמת אינם סוברים כן, שאומרים שפתינו (כבפנים).

-----  הערות וציונים  -----

דשאנו אומרים אד' שפתי תפתח כו' – ראה ריש סי' תו. וראה סי' שיד ובהערות שם.

רגליו . . אמונה – ראה לעיל סי' שא ובהערות שם.