שג

אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו [גו' כי רפאתים]. כי מכל דבר צריך לעבוד את הקב"ה. אם יש להאדם תענוג מדבר [מה], יזכור באהבת הקב"ה, ואם ביראה יזכור ביראת הבורא יתברך. ועבודת ה' היא תמידית, ולכן נתן לו הקב"ה שתהיה הדבר הזה אצלו [תמיד]. למשל אדם שיש לו בן ואוהב אותו, ומזכיר מחמת זה את עצמו באהבת הבורא יתברך, נותן לו הקב"ה את הבן תמיד כדי שיזכור באהבתו יתברך [תמיד]. וזהו אנכי תרגלתי, פי' גידלתי אותו, קחם על זרועותיו, זרועות נקראים אהבה ויראה, ולא ידעו כי רפאתים, אך צריך שלא יתן דעתו בשביל רפואות, שלא יהיה לאדם פניה שבשביל כך יקח אהבה ויראה מהילד [נ"א: שבשביל כך אוהב אותו ית'] כדי שיגדל התינוק. וזהו ולא ידעו כי רפאתים, צריך שלא יתן דעתו בשביל רפואות.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א יג, ב. לקו"א מב, א.

ואנכי תרגלתי לאפרים גו' – הושע יא, ג. זרועות נקראים אהבה ויראה – תקו"ז ת"י כה, ב. ולא ידעו כי רפאתים – הושע שם.

-----  הערות וציונים  -----

מכל דבר צריך לעבוד את הקב"ה כו' – ראה סי' קטו ובהערות שם. סי' תל. צוה"ר סי' כב ובהערות שם. כש"ט סי' לח -א-ב, וסי' קפ.