שו

הן גור יגור אפס מאותי. פי' כי פעמים יש אדם שדבוק בצדיק, כשרואה שעובד [נ"א: שהוא רואה שהצדיק עובד] את הקב"ה שיושב ולומד, ולפעמים שהצדיק מדבר דברים בטלים. והוא כמשל בן מלך שהוא הולך בין בני הכפרים לחפש אחר אוצר שיש אצל בן כפר, [הנה היה] צריך להלביש את עצמו כבן כפר כדי שלא יכירו שהוא בן מלך ומגלין לו כל הסודות והיכן הוא האוצר. כך הצדיק מדבר דברים בטלים, והוא מקושר להקב"ה ומקשר את הדיבורים להקב"ה. וזהו נקרא גירות, שהולך בשליחות הקב"ה למצוא שם המדות. למשל אחד אינו יכול להתפלל ומדבר דברי שחוק ומעורר בעצמו אהבה, ואומר [אחר כך] בלבו אם יש לו תענוג מזה שהוא דברי שטות, כמה יש להתענג מהקב"ה שהוא תענוג לכל התענוגים. ועי"ז יתפלל באהבה ויראה.

וזהו הן גור יגור, כשהוא בגירות, דהיינו שמדבר דיבורים בטלים, אפס מאותי, כי יש בני אדם שסוברים שהקב"ה אינו מלובש בכאן, והוא מחמת הבהירות [עד] מאוד. כמשליג אור גדול שמכהה הראות ואינו יכול לראות שנתגלה הבהירות עד שאין השכל משיג. ובאמת הקב"ה הוא בכאן רק התלבשותו אינו נראה, כמו (החורבן) [חרבן הבית] שהיה חסד גדול, כמו שכתב האלשיך זלה"ה נטה קו ויאבל חיל וחומה, נטה קו על בנין העתיד. פי' שלא היו יכולים לסבול התגלות הבהירות הגדול שיתגלה כשיבוא משיח בב"א, לפיכך נחרב הבית. וזהו אפס מאותי, שאין מה [נ"א: שום דבר] בעולם שאין אני [שם].

ע"דיד הוד והדר לפניו, פי' לפני הקב"ה, כי עצמותו אין יכולים להשיג.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' סה-סו (עח-עט). אוה"א יח, א.

הן גור יגור גו' – ישעיה נד, טו. כמש"כ האלשיך זלה"ה כו' – פירוש האלשיך לאיכה ב, ח. נטה קו גו' – איכה ב, ח. הוד והדר לפניו – תהלים צו, ו.

-----  שולי הגליון  -----

יג) במדל"י כמשז"ל, להעיר מזח"א רסה, א (ס' הבהיר סי' קס; וראה שם סי' קמז). ויותר נראה שזהו טה"ד.

יד) ע"ד ליכא במדל"י. ולכאורה מש"כ כאן צ"ל באנפא נפשיה.

-----  הערות וציונים  -----

ראה סי' רצה.

כך הצדיק כו' – ראה סוף סי' לו ד"ה ואמרו. סי' קעה ד"ה וזהו. סי' רמח ד"ה והנה כשהצדיק. וסי' תנא ותפח. ועיין כש"ט סי' רמד ושסו ובהערות שם.

ובאמת הקב"ה בכאן רק התלבשותו כו' – להעיר מסי' רפט וראה שם בהערות.