שז

ושמועה טובה מארץ מרחק. על דרך וישב יעקב בארץ וגו'. דאיתא בזוהר זכי יהבין ליה נפשא זכי יתיר יהבין ליה רוחא וכו'. כי כשנולד האדם אין בו אלא נפש הבהמיות. וכשמנצח את היצה"ר יהבין ליה נפשאטו, פי' כל עולם עשיה הוא ברשותו, וזכי מלשון ניצוח כמו זכיתי שתאמר יציאת מצרים. זכה יתיר יהבין ליה רוחא, פי' כל עולם המלאכים הוא ברשותו, ע"ד עושה מלאכיו רוחות. זכה יתיר יהבין ליה נשמתא מעולם הכסא, [ר"ל] הוא במחשבתו [וכונתו] הוא במחשבתו עושה כסא להקדוש ברוך הוא, כשחושב באהבתו [ית'] משרה אותו בעולם האהבה, וכן ביראה משרה אותו בעולם היראה. וצריך האדם שלא יפסוק את מחשבתו אפילו רגע אחד מהש"י, ובזה משרה [את] הקב"ה בהם. ולכך נכתבו הבארות בתורה, כי השרה הקב"ה עליהם.

וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו. אע"פ שישב בארציות, מגורי אביו, פי' [לשון] אוגר בקיץ, שהאסיף הקב"ה על זה. או יאמר מגורי [אביו], פי' כי כל (עולם ה)מחשבה הוא עולם שלם, והם ניצוצות הקב"ה [נ"א: הקדושה], ואסף אותם אל השורש. וזהו מגורי אביו, פירוש שאסף את אביו כביכול.

וזהו פירוש עיני ה' אל צדיקים. פי' כמשל בן הקטן שעושה מעשה נערות מביא את השכל של אביו לתוך המעשים האלו, כי מגודל האהבת האב אל בנו מצמצם האב את שכלו ורואה ומתבונן במעשה בנו. כך הצדיקים כביכול עושים להקב"ה (קדמות השכל) [כדמות שכלם], שהוא יתברך חושב מה שהם חושבים, אם חושבים באהבה מביאים את הקב"ה בעולם האהבה. והוא יתברך אינו דמות הגוף, כמו השכל שאינו בעל תמונהטז. וזהו פירוש צמצם שכינתו בין ב' בדי ארון, פי' כנפי ריאה השכינה, שהקב"ה שורה כמו שהוא מחשב, ועי"ן נקרא השכל, והשכל שלו ביד הצדיקים. אבל איך זוכים למדריגה זו, בחשבו שהוא עפר ואינו יכול לעשות שום מעשה בלי כחו של הקב"ה. נמצא מה שהוא עושה עושה זאת הקב"ה, שאם לא היה הוא יתברך לא היה יכול לעשות כלום.

וזהו ושמועה טובה מארץ, [מארץ] פי' בשביל שהוא חושב שהוא ארץ, מרחק, ר"ל מרחיק א"ע מהיצר הרע.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' ב-ג (ב). אוה"א יח, ב.

ושמועה טובה מארץ מרחק – משלי כה, כה. וישב יעקב בארץ גו' – וישב לז, א. דאיתא בזוהר כו' – זח"ב צד, ב. ראה פרדס רמונים של"א פ"ג. [ולא] זכיתי שתאמר כו' – ברכות יב, ב ובפי' הר"ב שם. נפשא . . עשיה . . רוחא . . עולם המלאכים . . נשמתא מעולם הכסא – תקו"ז תכ"ב סח סע"ב. ראה פרדס רמונים שט"ז פ"א ושם של"א פ' ב-ג. עושה מלאכיו רוחות – תהלים קד, ד. אוגר בקיץ – משלי י, ה. עיני ה' אל צדיקים – תהלים לד, טז. צמצם שכינתו כו' – ראה שהש"ר א, טז. תנחומא ויקהל ז. כנפי ריאה השכינה – ראה תקו"ז תכ"א מט, ב. ועי"ן נקרא השכל – ראה ע"ח ש"ד פ"א. שם ש"ח פ"א.

-----  שולי הגליון  -----

טו) יהבין ליה נפשא . . זכה יתיר ליכא במדל"י, אלא יהבין ליה רוחא כדלקמן.

טז) והוא יתברך . . תמונה ליכא במדל"י, ושם: מביאים את הקב"ה לעולם האהבה, כמ"ש בזוהר (תקו"ז ת"ו כא, ב) מלך אסור ברהטים (שה"ש ז, ו) ברהיטי מוחין.

-----  הערות וציונים  -----

כשחושב באהבתו ית' משרה כו' – ראה סי' ש ובהערות שם.

ולכך נכתבו הבארות בתורה כו' – ראה סי' שכה.

וזהו וישב יעקב כו' – ראה סי' נא ד"ה והנה כתיב. רג"כ סי' מח ד"ה וזהו וישב.

כמשל בן הקטן כו' – ראה סי' א ובהערות שם.

שהוא יתברך חושב כו' – ראה סי' רמח ד"ה והנה נאמר. וראה סי' ש ובהערות שם.