שיב

או יאמר חכמות בחוץ תרונה. כי רבי יהושע אומר אין משגיחין בבת קול, וקב"ה קא חייך נצחוני בני. כי החכמה נקרא עיני העדה, ומקשרים את עצמם לחכמה ואומרים סברות, יש להקב"ה שמחה. דהיינו חכמה בא לבינה, דהיינו התענוג. וזה שקורין אותו מלך עלוב, וזהו הניצוח שמביאים אותו למדריגה שאחר זו. ואף שאין הדין כך, להיות השתנות מביאין צירופים, ע"ד אז תתענג, וזה שקורא אותו על ה', ומנהיגים כל העולמות בצירופים אחרים. והקב"ה משתעשע בזה שמביאין צירופים ממדריגה עליונה לתחתונה. וזהו חכמות בחוץ תרונה, כלומר שמביאים צירופים מחכמה למטה, וזה שמחה ורנה, ע"ד הכהנים הלוים.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

חכמות בחוץ תרונה – משלי א, כ. רבי יהושע אומר אין משגיחין כו' – ברכות נב, א. ב"מ נט, ב. וקב"ה קא חייך כו' – ב"מ נט, ב. (החכמה) [החכמים] נקרא עיני העדה – שהש"ר א, טו. ע"ח ש"ח פ"א. מלך עלוב – פרקי היכלות פי"ח. אז תתענג . . על ה' – ישעיה נח, יד. על ה' – זח"ב פג, א. זח"ג צד, ב. שמחה ורנה ע"ד הכהנים הלוים – זח"ג ח, א-ב. הכהנים הלוים – יחזקאל מד, טו. ראה זח"ג מח סע"ב.

-----  הערות וציונים  -----

עיין סי' רנח ד"ה אבל, ובהערות שם.

וזה שקורין אותו מלך עלוב – עיין קדושת לוי פ' נצבים ד"ה והותירך (והוא בקשר להמובא לעיל סי' רכז ועיי"ש בהערות): ובזה יבואר מש"כ בספר רזיא"ל [פרקי היכלות יח, ד ושם כד, ד] כי הש"י נקרא מלך עלוב כ"י, לשון בושה, ויבואר עד"מ אם חכם גדול בא לשאול עצה כו' עיי"ש. ולהעיר מתומר דבורה להרמ"ק ריש פ"א.