שיט

צדיק מושל (ב)יראת אלהי"ם, צדיקים הופכים מדת הדין לרחמים. למשל כשתינוק רוצה איזה דבר שהתינוק נהנה ממנו, אביו מחמת אהבתו לתינוק יש לו הנאה כשיהיה אותו הדבר לתינוק, שנמצא כי התינוק מוליד אהבת אותו דבר באביו. וכן למשל כשיש כאב לאדם ברגליו, גורם הרגל רצון במחשבתו שיצוה ליד להסיר הכאב, כיון שהם אחדות אחד. וכן הצדיק כשהוא דבוק בבורא יתברך, כל מה שחסר לו גורם למעלה כביכול רצון בבורא יתברך.

וזה המשל הא' שייך לענין מה שאמרו רז"ל שמצוה בשבת אכילה ושתיה. ולכאורה קשה, מה הנאה יש לנשמה יתירה באכילה ושתיה. אבל לפי משל הזה אתי שפיר, שהנשמה יתירה יש לה גם כן תענוג מזה, כמו שכתב בזוהר [על פסוק] באתי לגני אחותי כלה, בשביל רעותא דילה אכיל ושתי.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' לו (לט). אוה"א מו, א.

צדיק מושל גו' – ש"ב כג, ג. צדיקים הופכים מדה"ד לרחמים – זח"ג רמח רע"א. סוכה יד, א. שמצוה בשבת כו' – שבת קיח, ב. פסחים סח, ב. רמב"ם הלכות שבת פ"ל. כמ"ש בזוהר באתי כו' – זח"ג רמא סע"ב. באתי לגני גו' – שה"ש ה, א.

-----  הערות וציונים  -----

למשל כשתינוק כו' – ראה סי' ס סד"ה ונמשיל.

כל מה שחסר לו כו' – ראה שם ובהערות שם.

שמצוה בשבת אכילה ושתיה כו' – ראה סי' קצט. וראה כש"ט סי' קז ובהערות שם.