שכ

הושיענו ונושעה כי תהילתנו אתה. פי' אנו מתפללים להשי"ת הושיענו, דהיינו שתגאל אותנו מן הגלות, ובשביל אנו [ונושעה] שנינו. במה, מפרש ואמר כי תהילתנו אתה, ר"ל כי תהילה שישבחו אז אותנו, דהיינו בקדושה, את"ה, היא תהילתך [נ"א: עתה היא תהילתך]כד, וזהו את"ה, ובוודאי יהיה אז תהילתך יותר מעולה. נמצא שנושעה שנינו אז כשתגאל אותנו. וזהו פירוש כשאנו נגאלין, שאז יהיה תהילתינו בקהל חסידים, דהיינו תהילה שמשבחים אתה (נ"א עתה)כה בקדושה יהיה אז עלינו אותה תהילה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

אוה"א מז, ב.

הושיענו ונושעה כו' – עמידה דימי חול ע"פ ירמיה יז, יד. שנושעה שנינו – ראה פרש"י נצבים ל, ג ע"פ מגילה כט, א. שישבחו אז כו' בקדושה – ב"ב עה, ב. תהילתנו בקהל חסידים – ע"פ תהלים קמט, א.

-----  שולי הגליון  -----

כד) נראה שהנ"א עיקר, שכן מבואר לעיל סי' רמט, וכן משמע גם כאן מההמשך וזהו את"ה כו'.

כה) נראה שיש לקיים ב' הנוסחאות ביחד. שמשבחים אתה (כלומר אותך) עתה בקדושה כו', כמבואר לעיל בסי' רמט.

-----  הערות וציונים  -----

ראה לעיל סי' רמט.