שכה

על הר גבוה עלי לך. האבות נקראים הרי"ם. אך יש ג' מיני אהבות. א' אהבה שבאה מחמת עובדות, שרואה אחד שעשה כלים יפים ומפוארים ואוהבו בשביל זה. ואהבה ב', הבאה מכח דיבורו היפה. והג' אהבה מחמת חכמתו שהוא חכם [גדול]. [ואיתא] בינה ליבא ובה הלב מבין. וקשה, הא בינה היא מהמוחין והם בתלת חללי דגולגלתא. אך היסודות, פירוש התקשרות דתרין ריעין דלא מתפרשין, מתפשטין עד (החכמה) [החזה] כנודע. לכן ההבנה היא בלב, כי שם היא מקבלת ממדריגה עליונה, מקדמות השכל. וצדיק נקרא ציו"ן, כמ"ש רשב"י ע"ה אנא סימנא בעלמא. פירוש, כי הצדיק במעשים טובים שלו עושה רושם למעלה וגורם תענוג בעולמות עליונים. למשל האבות היו עושים בבארות ומקלות אותם הפעולות שנעשים בתפילין, נמצא כי כשאבות עושים הפעולה הנזכר עיקר התקשרות שלהם היה בעולם המחשבה. על דרך משל, כשראה הבאר נזכר (כטנ"א ניכר) [נ"א: נתדבק] במקור מים חיים, בנהר יוצא מעדן. נמצא כי המחשבה היא הר גבוה, והעובדות הם ציון לזה. וגם יותר למעלה [נ"א: וכשהם מחשבים למעלה] יכולים לעשות רצון, ויכולים לעשות מדבר רע טוב, כמו שמצינו אצל רשב"י ע"ה שהיה מדכי שוקי דטבריא, פירוש שוקי הם מדריגות תחתונות, והעלם למעלה.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קט (קכא). אוה"א מט, ב.

על הר גבוה עלי לך – ישעיה מ, ט. האבות נקראים הרי"ם – ר"ה יא, א. שמ"ר טו, ד. בינה ליבא ובה כו' – תקו"ז יז, א. בתלת חללי דגולגלתא – זח"ג קמ, א. דתרין ריעין דלא מתפרשין – ע"פ זח"ג ד, א. מתפשטין עד החזה – ע"ח שי"ד פ' א-ב. שם של"א פ"ג. אנא סימנא בעלמא – זח"א רכה, א. האבות היו כו' שנעשים בתפילין – ראה זח"א (ס"ת) קסב, א. וראה שם קמא, א. רשב"י ע"ה שהיה מדכי כו' – זח"ב לז רע"א. זח"ג עב, ב. ראה ירושלמי שביעית פ"ט סה"א.

-----  שולי הגליון  -----

כט) הנ"א אינו במקבילות הנסמנים.

-----  הערות וציונים  -----

וצדיק נקרא ציון – ראה סי' נא ד"ה ונחזור. וסי' קסד.

למשל האבות היו עושים כו' – להעיר מסי' עא ובהערות שם ד"ה וזהו.

יכולים לעשות רצון – ראה סי' פט.

מדכי שוקי דטבריא – ראה סי' רצה.