שכט

לכו ונלכה אל הר ה' וגו', לא כאברהם שקראו הר וכו'. הר הוא המשכה, מקום גבהות שנמשך מלמטה ממקום השוה. ופעולתו שנתרבה שטח הקרקע, וגם העומד עליו ניתוסף ראייתו שטח גדול, ורואה למרחוק. שדה הוא מקום מוכן לחרוש ולזרוע ונמשך ממנו פירות. בית הוא מקום שמתקנים בו הפירות. וכן בעת בריאת העולמות היה מוכרח להיות על ידי ג' אבות. תחילה נתעורר אהבה מלמטה למעלה, על דרך ישראל עלה במחשבה תחילה. ואח"כ הוצרך להיות צמצום שיוכלו העולמות לסבול. ואח"כ היה המשכה לתוך העולמות כנגד מדת יעקב. ואהבה ראשונה נקראת ה"ר להיותה ממטה למעלה. ושד"ה הוא מדת יצחק להיותו גבורות, ומבחינתו היהת השבירה בכדי להעלות [אחר כך], כמו השדה שזורעין בתוכה תחילה שתוציא אח"כ פירות, על דרך לא גלו ישראל אלא בשביל להוסיף גרים. ואח"כ על ידי שם מ"ה, מדת יעקב, נתתקן כמו שנתתקן הכל בתוך הבית.

וכן בעת שירצה לבררלב הוא ג"כ בבחינת כל הנזכר. כי תחילה נמשך אהבה והחשק מהמחשבה, ואח"כ מתצמצם מה לדבר ומה שלא לדבר, ואח"כ מתחבר אל הה' מוצאות הפה, מדת יעקב. והאותיות נקראים בתים, ע"דלג והבית בהבנותו. ומדת יעקב (אינה) [היא] מקבלת גרים שהם מהשבירה, ובו לא היה שבירה ולא מיתה [נ"א: כי בו לא היה שבירה, ועל כן לא מת]. הגם שכתוב בספרים שגם בו היה שבירה, לאו מסטרא דיליה, כי מדתו שם מ"ה המתקן הכל. על כן יאמרו הגרים נלכה אל ה"ר ה', דהיינו אהבה הראשונה, ומאהבה הא' אל בית אלהי יעקב.


-----  מקורות ומראה מקומות  -----

מדל"י סי' קכז (קלו). אוה"א נה, א.

לכו (ונלכה) [ונעלה] אל הר ה' גו' – ישעיה ב, ג. מיכה ד, ב. לא כאברהם כו' – פסחים פח, א. ישראל עלה במחשבה – זח"א כד, א. בר"ר א, ד. לא גלו ישראל כו' – פסחים פז, ב. שם מ"ה מדת יעקב – ראה זח"ב קטו, ב. זח"ג רכז, א. ע"י שם מ"ה . . נתתקן – ראה ע"ח ש"י פ"א. שם שי"ז פ"ג. והאותיות נקראים בתים – ס"י פ"ד מי"ב. והבית בהבנתו – מ"א ו, ז. ומדת יעקב [היא] מקבלת גרים – (ראה בהערות). ולא מיתה – ראה תענית ה, ב. ה"ר ה' דהיינו אהבה הראשונה – ראה זח"ב סט סע"ב. שם רנו סע"ב.

-----  שולי הגליון  -----

לב) על פי המשך הדברים אפשר שצ"ל לדבר.

לג) במדל"י ע"ד שאמרו בזוהר, וצ"ע, ואולי ע"פ המבואר שם זח"א עד, א ועיי"ש במפרשי הזוהר.

-----  הערות וציונים  -----

בעת בריאת העולמות היה מוכרח כו' – ראה סי' ב.

ומדת יעקב היא מקבלת גרים – להעיר מבר"ר פד, ד. וראה לקו"ת להאריז"ל פ' מקץ ד"ה לכו אל יוסף. ועיין בספר המקנה (מחברו היה תלמיד הרה"מ) ריש פ"ד דקידושין (סח, ב ד"ה ויש לפרש דזה הוא שהתפלל יעקב כו', ושם ע, ב ד"ה ואילו בגרים כתיב).

ובו לא היה שבירה כו' ועל כן לא מת – ראה סי' תצט. וראה מאור עינים ליקוטים ד"ה יעקב אבינו לא מת, ואמר מורי זללה"ה שיעקב לא היה בשבירה דמאן דנחית מדרגיה קרי ביה וימת, והוא תיקן הכל, והענין בביאור היא כי ידוע כי יעקב סוד התורה וכתיב תורת ה' תמימה שאין בה שבירה וכו' עיי"ש.

הגם שכתוב בספרים שגם בו היה שבירה – ראה ע"ח ש"ט פ"ב. ועיין לקו"י יג, ג (סי' קנד) ובהערה הסמוכה.

לאו מסטרא דיליה – עיין בהערות לסי' תצט ע"פ המבואר בלקו"י שם ובמדל"י סי' רסה (רעג).